סיכום כנס אחריות תאגידית במשק האנרגיה והגז הטבעי

הכנס , המשותף למשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, וארגון מעלה, הוגדר כהנחת היסודות לתחום האחריות התאגידית בסקטור האנרגיה והגז הטבעי. בכנס הוצגה עמדת המשרד התומכת ומגבה פעילות מעבר לדרישות הרגולציה, מעלה הציגה עקרונות בסיסיים המקובלים בסקטור, לניהול אחראי, החברות המרכזיות הציגו את הפעילות שכבר קיימת כיום בתחומי האחריות התאגידית והתקיים פאנל מחזיקי עניין אודות הציפיות מהחברות להתנהלות חברתית סביבתית.

סילבן שלום- שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
נושא האחריות התאגידית מתפתח בצורה מאוד משמעותית בשנים האחרונות. בזמן כהונתו כשר האוצר, הוא יזם תקנה שמחייבת את החברות הציבוריות לכלול במסגרת הדוחות הכספיים שלהם סעיף שיציין את היקף התרומות לקהילה.
לדבריו ישנה חשיבות רבה לעבודה משותפת של כלל הגופים העוסקים בנושא. המטרה של המשרד כרגולטור, היא לדאוג שהמשק יפעל לפי כללים ראויים ונכונים. הוא רואה את הארגונים הסביבתיים כגורם מסייע לנושא.

התחושה הכללית היא שיש עימות בין המשרד שאמון על סיפוק צרכי החברה הבסיסיים לבין הארגונים הסביבתיים שרוצים "להקשות" על אנרגיה וגז אך המאבק כאן הוא לא של בני אור מול בני חושך.

תפקידו של המשרד התשתיות הוא לדאוג לאספקת גז סדירה תוך קידום תחרות בכדי להביא בסופו של דבר לירידת מחירים. המטרה היא לפתח את המשק הזה בצורה המיטבית. עם זאת יש להודות ביושר כי אין שחקנים חדשים שעתידים להכנס לתחום. השוק הישראלי הוא קטן ולא פשוט להביא מתחרים לגופים הקיימים.

פעילות מעלה היא מבורכת, רוצה לקדם שת"פ

מיקי אדיב- יו"ר מעלה ומנכ"ל G4S
לצד רגולציה צריך לתת מקום לחברות להתנהל בצורה אחראית. אחריות תאגידית זה לא מה שחייבים, זה מה שבאמת רוצים. למעלה יש מסה קריטית לשינוי התנהגות במשק.

מה שנכון לחברות נכון גם למשרדי ממשלה- לכולם אכפת וזה מה שחשוב.

מומו מהדב-מנכ"ל מעלה
הסתכלות מעגלית- מה שהלוגו של הכנס ממחיש זה שלא מדובר רק על קידוח אלא על Ecosystem עם השפעה רחבה (כולל השפעות סביבתיות, השפעות על הון אנושי, מחקר ופיתוח ועוד). מדובר ב-beyond compliance של המגזר העסקי, משרד האנרגיה והמגזר השלישי.

סקר GlobeScan 2015- מה הציבור חושב: גלובסקאן חושף באופן לא מפתיע ש 34% מהציבור סבור שהנושא החשוב ביותר שיש לטפל בו בסקטור הגז והאנרגיה הוא הורדת מחירים. עם זאת מעניין יותר שבשאלה לא נעזרת עולים נושאים משמעותיים הקשורים לאופן הפעולה של הסקטור כגון מניעת תקלות, בטיחות ואיכות סביבה.
נושאים אלו מרמזים שצריך כבר היום, יחד עם החברות, הממשלה והמגזר השלישי, לעצב את הסטנדרטים קדימה.

אבני דרך שיש לשים על סדר היום ולפתח דרכם סטנדרטים יותר קונקרטים לאחריות תאגידית בתחום:
1. מחויבות לשקיפות- עדיף להיות פרואקטיבי. התייחסות רחבה מצד חברות הגז לנושא. בא לידי ביטוי בדוח אחריות תאגידית.
2. סביבה וים תיכון- הרגולציה הסביבתית הולכת ומתעצבת. יש צורך במחקר עומק מקיף על הים. דוגמא project blue- דוגמא למחקר בסיס על מצב הים המאפשר ניטור במימון חברת BG.
3. תרומה לקהילה- 0.8% לפני מס זו התרומה הממוצעת בסקטור הגז והנפט בעולם (לעומת 1% סטנדרט כללי בשוק). דוגמא למרכז מבקרים- התייחסות בעולם לחינוך סביבתי. השקעות בבתי ספר בעיקר בחיוך למדעים.
4. פיתוח הון אנושי- הכשרות והעסקה- סביב תעשיית הגז בשכבה הראשונה יש עובדים ישירים באסדות, אבטחה. בשכבה השניה מהנדסים, מפקחים ובשכבה השלישית חדשנות, מחקר ופיתוח (השלב הבא של הסטארטאפ ניישן).

Roger Martin, VP Corporate Affairs- Woodside
רוג'ר סיפר על המחויבות הרבה של החברה לנושאי אחריות תאגידית באוסטרליה, כמדינת המוצא שלהם ומכך גם משכפלים את ההתנהלות והפעילות שלהם בכל מקום בו פועלים בעולם כמובן בהתאמות הנדרשות.
הם רואים בזה השקעה ארוכת טווח וחלק מהרשיון לפעול.
בין היתר הם משתפים פעולה עם הממשלה ועם מחזיקי עניין נוספים בנושאי אחריות תאגידית.
הם פועלים בקהילות רבות עם ציפיות שונות והם רוצים להיות "אורחים מוזמנים".
יש להם מדיניות מחמירה נגד שחיתות ולעידוד התנהגות אתית עוזר להם לנהל סיכונים ולקבל החלטות. מציידים את העובדים במגוון המשרות, במערכת שמנחה אותם ובקוד התנהגות.
רוג'ר פירט על מגוון התכניות בקהילה בחברה, על מלגות לימודים ועל כך שמשקיעים הרבה באוסטרליה בנושא השימור וההבנה של הסביבה הימית, בין היתר מממנים מחקר ימי בנושא ריף האלמוגים.

אורנה הוזמן- בכור, מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
אורנה דיברה על אחריות המשרד בתחום התשתיות והמים המולידה לא פעם דילמות בין הרצון לפתח את המשק ולעמוד בביקושים, אל מול ההשפעה של אותן תשתיות על האזרחים. בהמשך פירטה מספר פעולות שהמשרד הוביל ברוח האחריות התאגידית כמו החלפת מוצרי חשמל לחסכוניים יותר, פעולות להתייעלות אנרגטית ועוד.
פעילות מרכזית נוספת של המשרד בתחום זה היא הכשרת כוח אדם איכותי. על פי תחזיות המשרד, בעשר השנים הקרובות צפוי משק הגז להתפתח כך שתיווצר במשק דרישה ליותר מ 6000 משרות חדשות בתחומים המשיקים לגז הטבעי. על מנת להכשיר עובדים מקצועים ומיומנים, יזם המשרד, תוך שת"פ עם משרדי ממשלה נוספים, תכניות ייחודיות וקורסי הכשרות מקצועיות אשר יאפשרו לאלפי סטודנטים ועובדים ישראלים להשתלב במגוון המקצועות ולעמוד בחזית של העשייה בשטח.
אורנה הוסיפה כי היא צופה שיותר ויותר גופים יבינו את הפוטנציאל הטמון באחריות תאגידית ויאמצו אותו למען סביבה טובה יותר. היא סיימה בקריאה לחברות היושבות באולם לקחת חלק במהלך על מנת ליצור תשתית טובה יותר לפעילות בסקטור בעשור הקרוב ובאלו שאחריו.

אלכסנדר ורשבסקי, מנהל רשות הגז והממונה על ענייני הנפט, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
אלכסנדר נתן סקירה על גילוי מאגרי הנפט, משמעותו למשק ולכלכלה הישראלית, והדגיש את השלכות דחיית פיתוח לוויתן על המשק. בניהן פגיעה באמינות אספקת הגז הטבעי למשק, עלויות ונזק ישיר לצרכנים, הקפאת פיתוח משק הגז הטבעי כולל השלכות גיאו פוליטיות ועוד.

למצגת המלאה לחצו על הלינק הבא:
חיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים | אלכס וורשבסקי

ביני זומר, מנהל ארצי נובל אנרג'י ישראל
נובל שואפת להיות חלק מהקהילות שבהן היא פועלת.
תועלת לאזרחי ישראל כתוצאה מהפעילות העסקית של נובל:
62% מהכנסות הגז הטבעי יכנסו לקופת המדינה.
15 מיליארד שקלים חיסכון למדינה מאז שתמר מספקת גז לישראל.
הפחתת פליטות גזי חממה בסדר גודל של 150 טונות של C02 שווה ערך ל 14 שנים של פליטות מזהמים של כל כלי הרכב במדינת ישראל.
חיסכון בתעשייה שגורם לצמיחה כלכלית, מניעת סגירה של מפעלים (בשל עלויות אנרגיה גבוהות).

בהמשך פירט ביני אודות האחריות התאגידית בנובל:
בטיחות- הכשרת עובדים (גם של נובל וגם קבלנים חיצוניים) במסגרות ייחודיות שהם פיתחו.
רכש מקומי- בשנים האחרונות הושקע מעל ל-2 מיליארד ₪ ברכש מקומי.
פעילות חברתית- פרויקט פותחים עתיד של הסוכנות, המתקיים במספר ערים במקביל; פארק נובל אנרג'י במדעטק בחיפה- בהשקעה של 16 מליון ₪ לאורך 5 שנים המטרה להנגיש את החינוך הטכנולוגי לכל אדם בישראל; מרכז להכשרות גז ואנרגיה ברופין.- לדבריו חסרים הנדסאים ולא מהנדסים. השקיעו כסף רב במכון טכנולוגי רופין בהכשרת סטודנטים במקצועות רבים עבור תעשיית הגז הטבעי ומקווים שהפעילות תגדל.
העסקה מקומית- כיום יש 180 עובדים ישראלים בנובל (כשהוא הגיע לארץ היו פחות מ-40). מקווים שמספר זה ילך ויגדל. מקווים שבזכות העבודה שעושים עם משרדי הממשלה, יוכלו להגדיל את מספר המועסקים הישראלים, את הרכש המקומי וגם יהיו צינורות גישה נוספים אל החוף ואל המפעלים הזקוקים לכך.

למצגת המלאה לחצו על הלינק הבא:
אחריות תאגידית בנובל אנרג'י | ביני זומר

גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר
שקיפות, אמון, הוגנות ואחריות מובילים את הפעילות שלהם כמובילי התחום.
חש שהם מתנהלים באווירה של עוינות כלפי הסקטור הניזונה מפופוליזם ובורות. צריך להבין שהם לא הבעיה, אלא הפתרון שיכול להביא מזור והם כאן כדי להשאר.

תפיסת העולם היא בעשייה של מעבר ולכן יישום כללי אחריות תאגידית יצור חיבור נכון שיכול לשנות את השיח הציבורי. מרכיבי אחריות תאגידית:
1. ממשל תאגידי- קשר רציף ופתיחות מלאה עם הציבור של המשקיעים שלנו. דיאלוג שוטף עם משקיעים שקטים.
2. אכיפה וקוד אתי- נהלים באכיפה בתחום ניירות ערך והטמעת קוד אתי.
3. חובת גילוי- שת"פ עם הרשות לנירות ערך, דרישות גילוי יעודיות בחיפוש נפט וגז. היום תקנות הגילוי חלות על השותפויות. שימוש בסטנדרטים בינלאומיים.
4. מעורבות בקהילה- שותפות עם מוסדות אקדמיים היא משימה ממעלה ראשונה ליצירת ערך לתעשייה. הכשרת גיאולוגים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון. התמקדות בצעירים: פרויקטים בחינוך, אחד משלנו, מלגות, חונכות אישית
5. איכות הסביבה- למרות שהחוק הישראלי לא חל במים הכלכליים הישראליים, אנחנו בצורה וולונטרית החלנו כללים מתואמים באיכות הסביבה לפי סטנדרטים בינלאומיים.
6. הון אנושי- הגדלת ישראלים ששותפים למפעל האדיר הזה היא אחריות למדינה- אין עוד פרויקט בצורה מובהקת שלו שותפות אמת בין הסקטור העסקי לאזרחי המדינה.

הגז הטבעי הוא משאב לאומי, אזרחים הם השותפים הכי בכירים, מעל ל60% מהתמלוגים מגיעים למדינה. חלקם ינותב לדורות הבאים ע"י הקרן הלאומית= אחריות צופה עתיד.

ההצלחה שלהם היא ההצלחה של אזרחי ישראל ולכן השותפות והחיבור הכי חשובים. חייבים לייצר יחסי גומלין עם הציבור והרגולטורים. יישום ערכי אחריות תאגידית תיצור את הקשר והחיבור הזה שהוא חזונם.

פאנל סוגיות סביבתיות וחברתיות בסקטור בעשור הקרוב
מנחה-ד"ר עמית מור- מנכ"ל משותף אקואנרג'י
התחיל בדחיפות לקדם כניסות נוספות של גז ובבעיתיות והמשמעות של תלות בצינור אחד, לדבריו איום לאומי חמור! הגבל עסקי הוא אחד האמצעים להגביר תחרות, חייבים גם לדאוג למזער מפגעים סביבתיים. יש מספר יעדי משנה אבל בל נשכח את המצפן של כל הרגולטורים- הבטחת אספקת האנרגיה, 3 צינורות בלתי תלויים. מה שקרה ב-15 שנים האחרונות מאוד אופטימי- עיקר התעשייה מקבלת חשמל במחיר אנרגיה נמוך יחסית אבל צוואר הבקבוק הנוכחי הוא פיתוח משאבי האנרגיה.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין
כמה הנחות יסוד מוסכמות על תעשייה , רגולטור, ארגוני סביבה שהן מכנה משותף לקידום נכון של ניהול אנרגיה:
1. הגז הוא משאב חיוני לציבור ולקיום שלנו.
2. הגז שייך לציבור.
3. משרד האנרגיה עושה רבות כדי לפתח משק גז בר קיימא בישראל.
4. משק הגז והניהול הכולל של הסביבה הימית עדיין לא מוסדר באופן מתכלל יחד עם יתר השימושים בים.
מספר מסקנות שיכולות להוביל לאחריות תאגידית beyond compliance:
1. וודאות- מחזיקי עניין זקוקים לה. מה שקורה עד ה12 למאי צריך לחול גם אחרי. וודאות כזו טובה לציבור ולחברות (מבחינת הגנה משפטית במקרה של נזק)
2. צורך לראות את משק האנרגיה בים כחלק ממכלול של שימושים. צריך מעין גוף-על שיתכלל את כל השימושים, שיתן עדיפות למשק האנרגיה בים על פני שימושים אחרים. גוף שיתכלל, יבחן את כל האספקטים של המדינה.
3. שקיפות- בסיס לדיאלוג אמיתי.
4. העמדת מנגנונים להתמודדות עם תקלות ואסונות- שלא נקלע למצב בו אין ערבויות לתקלות ולא תהיה פשיטת רגל לחברות. אסון עברונה מלמד זאת.
אם נסכים על הדברים הללו כל מחזיקי העניין, נוכל להתקדם.

ד"ר ברכה חלף, לשכת המדען הראשי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
לפני שלוש שנים זיהו את המחסור הצפוי בכוח אדם מקצועי בתחום. המשרד לקח על עצמו לקדם את הנושא, באמצעות מתן מלגות הכשרות ועוד.
פועלים לעידוד הלימודים לתארים גבוהים בתחום, כחלק מהמחויבות להשקעת משאבים בפיתוח דור העתיד של אנשי המקצוע בישראל. המלגות ניתנות כדי ליצור מסה קריטית של אנשי מקצוע מיומנים ושל חוקרים, שיוכלו להכשיר את אנשי הדור הבא. המשרד היה רוצה לראות מעורבות גדולה יותר של החברות בתחום, בעיקר בקליטה והעסקה של אנשי מקצוע בוגרי תכניות הלימוד הרלבנטיות. היו שמחים לראות גם יותר חברות מתחומי הגז הטבעי המשתלבות במסלולי המענקים בתחומי המחקר והפיתוח שמקדמת לשכת המדען הראשי במשרד. לצורך כך דרושה הגדרה ברורה מטעם החברות של הפערים הטכנולוגיים הדרושים במשק זה.

תמי צוקרמן, מנכ"לית המכללה הטכנולוגית, רופין
משולש תעשייה-קהילה-אקדמיה מצריך השקעה ולכן לפני שנה נובל השקיעה במכללה הטכנולוגית רופין. במרכז יש הכשרות מקצועיות, מעבדות ועוד. נפתחה כיתה של למעלה מ-40 סטודנטים המתמחים בגז טבעי. בנוסף, תלמידי יא'-יב' מעמותת הזנק עוברים קורס "מבוא לגז טבעי" ונעשתה הכשרה למרצים ע"י מרצים מחו"ל.

עמירם ברקת, כתב כלכלי גלובס
התקשורת היא גורם שמתווך בין הציבור לשוק הגז. פעילותה המבורכת של נובל עדיין בשוליים, כרגע השיח הציבורי מבוסס על ההנחה הפשוטה: יש לישראל המון גז לכן מחיר החשמל היה צריך לרדת ב-50%. גז ישראלי לא נתפס כגז רגיל, כולם מדברים במונחי משאב\נכס לאומי ולכן הדיון צריך להתחיל שם. הציבור לא רואה את עצמו שותף לעסקאות הגז, הוא רואה את עצמו שותף להורדת המחירים- חייב להיות מורגש קודם כל.

הכנס בעיתונות:

• שלום: "חברות הגז יצטרכו לוותר על חלק ממאגריהן כדי שנוכל להוזיל את החשמל והמים" | כלכליסט | ליאור גוטמן
• השר שלום: "ברור שחברות הגז יצטרכו לוותר על חלק ממאגריהן" | דה מרקר | אבי בר-אלי
• "מדוע חברות צריכות להתנצל על הצלחה? נובל אנרג'י הגיעה גם כדי לעשות טוב" | גלובס | הדי כהן
• משרד האנרגיה: הנזק הצפוי מדחיית פיתוח ”לוויתן” – 15-20 מיליארד שקל | ספונסר
• השר שלום: חברות הגז יצטרכו לוותר על חלק מהמאגרים לצורך קידום התחרות | ספונסר