סיכום פאנל איך מדרגים NGO?

מנחת הפאנל :
שלי אמיר, מנהלת קשרי קהילה, בנק הפועלים
משתתפי הפאנל:
יעקב בורק | יו"ר המועצה הציבורית של מידות, לשעבר יו"ר מעלה
צביקה ארן | מנכ"ל מידות
דני אדמסו | נציג עמותה מדורגת, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
יעל לבנטל לב-רן | מנהלת אחריות תאגידית, ריבוע כחול ישראל
קרלוס שטיגליץ | סמנכ"ל שתיל
ד"ר ירון סוקולוב | מנכ"ל "מנהיגות אזרחית"

שאלות מרכזיות בהן דן הפאנלן:
1. האם אין חשש שחתירה לשקיפות גבוהה מדי תבריח בעלי יוזמה שלא יהיו מסוגלים לעמוד בה?
2. כיצד ניתן לוודא שלתהליך יש המשכיות וכי העמותה תוכל לעשות שימוש בכלי החשוב שניתן לה בהמשך?
3. מהן הסכנות העולות מכלי כזה?

עיקרי הדברים
בארץ ישנן כ- 45,000 עמותות ומלכ"רים, מתוכן כ- 12,000 פעילות. המגזר השלישי בארץ מגלגל תקציב של כ- 80 מיליארד ₪, דבר המצביע על חשיבותו במשק הישראלי.
צביקה ארן הציג את ארגון מידות ומטרותיו. המטרתה המרכזית של הארגון היא לחשוף מידע אינטגרטיבי משוקלל שייתן ניתוח כולל של העמותות, תוך שימוש במודל גנרי נבחר. אחת ממטרותיה של מידות היא לקדם הסדרה פנימית של המגזר השלישי, בהבחנה מההסדרה החיצונית, הבעייתית מאד לעיתים, של הרשויות במדינת ישראל, וכן לחזק את העמותות הטובות (ולאו דווקא הגדולות והחזקות), מתוך שאיפה שהן תמשוכנה אחריהן את שאר המגזר.
העיד כי הרבה מהטענות שהועלו כנגד מידות מטרידות אף אותו, אך אם זאת הכלי של מידות נבנה מתוך התחשבות מרבית בהן ומתוך ניסיון לצמצם את הסכנות ככל האפשר.

יעקב בורק
מידות היא חלוצה בתחום מתפתח בעולם. כיום פועלים כ- 10-12 ארגונים דומים בארה"ב, בריטניה, שבדיה ומדינות נוספות, אשר מבוססים על עקרונות דומים.
לדוגמא New Philanthropy Capital מספקים ניתוח של עמותות על פי תחום מבוקש.
המועצה הציבורית של מידות מתמודדת עם האתגרים השונים העומדים בפני הארגון (למשל: בחירת העמותות הנכנסות לתהליך, עמותה שנפגעה ממנו, אופי האנליזה, שאלות אתיות) באמצעות 3 ועדות משנה: ועדת משנה לענייני מתודולוגיה, ועדת משנה לענייני עמותות וועדת משנה לענייני אתיקה.
המועצה הציבורית כוללת אנשי מקצוע העוסקים בתחום באקדמיה במגזר העסקי והממשלתי , והיא מחויבת לשמירה על האינטרס הציבורי.

יעל לבנטל לב- רן
מנקודת מבטו של התורם הפוטנציאלי, קשה מאד לקבל החלטות מהירות, נכונות ומושכלות באשר למתן תרומות ולקיחת אחריות חברתית. המודל של מידות יכול בהחלט לסייע לתורם בדילמות אלו, אולם גם לארגונים הקטנים, אשר מתקשים לקדם את עצמם ולהגיע אל אותם תורמים.

דני אדמסו
הכניסה של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה אל התהליך נעשתה מתוך הקושי של ארגון סנגור לקבל הכרה ציבורית ולהגיע אל תורמים בישראל, ומתוך הבנה שהתהליך מול מידות יוכל לסייע בכך. האתגר של מידות היה להתאים את האנליזה לארגון ייחודי כמו האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ולהצליח לשקף אותו בצורה ראויה ונכונה. העמידה באתגר סייעה לארגון ללמוד רבות על עצמו וכן הועילה לו החשיפה בעקבות התהליך.

ירון סוקולוב
כל יוזמה המקדמת את המגזר השלישי היא מבורכת, ובמיוחד סטנדרטיזציה, אך החשש הוא כי היוזמה של מידות לא תסייע טרם יקודמו מיזמים נוספים הנמצאים בשלבי פיתוח. הגעה מוקדמת מדי לשלב של מתן ציון לא תסייע לתורמים באמת, והיא אף תפגע בעמותות קטנות אשר יתקשו לעמוד בתנאים ובתחרות שתיווצר.
חשוב לזכור כי סולם אחד לא יכול להתאים לכל העמותות על כן יש להשתמש במספר כלים משלימים.

קרלוס שטיגליץ
אחד הקשיים הגדולים ביותר הוא האימוץ העיוור כמעט של שפה וכלים מהעולם העסקי אל העולם החברתי, ללא חשיבה ארוכת טווח על התוצאות האפשריות. מהר מאד יקום גוף שלא ימדרג אלא ידרג, ותג המחיר הזה ימנע מארגונים רבים לפעול. בעיות נוספות הן העלויות הגדלות של ארגון כמו מידות ושאלת המימון שלהן, וכן השקיפות של הכלי אשר מתיימרת להיות מלאה אך איננה. הפיתרון לטעמו היא מעורבות של המדינה במתן "חותמת הכשרות" לארגונים וקידום הסטנדרטיזציה ורגולציה.