ערכים במבחן כלכלי-דיון עכשווי על משמעותיה של כלכלה אחראית

משתתפים: איתן רף,יו"ר לאומי , דני מרגלית, שותף מנהל BDO זיו האפט
מנחה: דורית סלינגר, מנכ"ל S&P מעלות

דורית: אנחנו בעיצומה של רעידת אדמה בשווקים הפיננסיים… בינתיים נתמקד בשאלה האם אחריות תאגידית עשויה למנוע את המשבר הבא.
איתן: העולם לא תמחר נכון סיכונים עד כה. 2009 צפויה להיות שנת האטה בפעילות המשק כנגזר מהמשבר הנוכחי בשנה הבאה נראה גידול של כ-2% בלבד בתוצר, ולצערנו נראה גם גידול באבטלה. נראה סיטואציות משבריות אבל בסך הכל המשק הישראלי מצויד לשעת המשבר:
דורית: בעקבות המשבר, ובשעה שבכל העולם נבחנות מחדש הנחות יסוד של המודל הקפיטליסטי, S&P העולמית ובעקבותיה גם Maalot S&P מבצעות 27 צעדים מידיים – הגדלת השקיפות של המוצר, בחינה מחדש של הנחות יסוד, הרחבה של המודלים, הגברת תדירות הדירוג, יצירת רוטציה בין אנליסטים (כך שלא ייוצר מצב שאותו אנליסט מסקר זמן רב את אותה החברה), המצאת תרחישים, פיתוח הקריטריונים ואיכות המידע של החברות עצמן. כיצד לדעתכם תושפע מהמשבר אחריות תאגידית, במובן של מדיניות תרומות וניהול האחריות התאגידית של פירמות?
דורית: כיצד תושפע מהמשבר אחריות תאגידית במובן של תרומה לקהילה וניהול האחריות בחברה?
איתן: למרות שרווחי הבנקים צפויים להיפגע בשנה הבאה, לאומי לא יפטר עובדים, לאומי ימשיך בכל הפרויקטים של התרומה לקהילה בהם עסק עד כה ולא יקטין את התרומה הכספית. הבנק מטפל ב-16,000 בני נוער, בעיקר מהפריפריה, מלגות מחולקות, מנהל פרויקטים של נגישות וכיו"ב … זה טוב לביזנס וטוב לנו….יש לנו תפקיד בקהילה.
זו מעין מקבילית של – עובדים, בעלי מניות , לקוחות והקהילה.
בסיטואציה שנוצרה כעת, חשוב להבדיל בין חדלות פירעון לקושי זמני – והבנקים כגופים היותר חזקים צריכים להדגיש את הראיה לטווח ארוך. אנו לא נפטר עובדים – כבנקאים צריך לגלות חמימות בשתי העיניים…
דורית: כיום יש 60 חברות בדירוג מעלה. איך זה יושפע מהמשבר הנוכחי?
דני: אחריות תאגידית היא לא התרופה לכל התופעות שצצו במשבר הנוכחי, אבל האירועים האחרונים יגרמו לאימוץ נוסף. לא כל חברה תאמץ ותכין דוחות וזה לא הפתרון להכל, אבל זה כן מכניס את החברה למחויבות וסדר של תהליכים.
חברה מבוססת על ארבע רגליים: עובדים לקוחות ספקים ובעלי מניות. כל הנהלה צריכה להתייחס לטווח קצר ולטווח ארוך. בסופו של יום גם הכשלון וגם ההצלחה הם נגזרות של דרך הניהול. הכנסת הנושא הזה תיצור סדר ושקיפות, שמאפשרים לחברה לעבור את המשבר בצורה נוחה ויעילה יותר.
בכנס BDO השנתי באנגליה נושא המשבר היה מרכזי. היה מדהים לראות כמה הכל היום גלובלי. מכאן החשיבות של אחידות: ה- IFRS אומץ על רקע הגלובליות הגוברת, כך גם ייעשה האימוץ של דוח אחריות תאגידית – כמביא למכנה משותף ולפלטפורמה נוחה יותר לעתיד.
דורית: היום רואים שוני גדול בין דוח חברתי אחד למשנהו. האם אתה שלם עם הפורמט הנוכחי?
דני: גם דוחות כספיים של חברה שונים זה מזה. אין דין חברה ציבורית כדין חברה פרטית, ואין דין חברה ציבורית גדולה כדין חברה ציבורית קטנה. נכון שהדוחות החברתיים בראשית דרכם ויש אי זהות, אבל לא ניתן לדרוש מחברה בישראל, עם נציג אחד בדירקטוריון שמלווה את נושא האחריות התאגידית, להגיע לאותה רמת עומק כמו שיש לחברות בעולם. בסוף אני מאמין שנגיע למכנה משותף שיאומץ עי חברות ומשקיעים ויהווה בסיס למדד משקף ובר- השוואה בין חברות.
דורית: האם לדעתכם נדרשת כעת יותר רגולציה לדיווח יותר מדויק, או שעודף רגולציה יכול להביא להסרת אחריות?
איתן: יש סיטואציה משברית והממשלה לא יכולה לרחוץ בנקיון כפיה. אנו נגמור את השנה עם %4.5 אינפלציה ושחיקה בשכר. רצוי שהממשלה תתכונן לבלימת תביעות השכר ולתכנית להפחתת מע"מ, במקביל בנק ישראל יכול להמשיך להוריד את הריבית. בניגוד לכלכלנים אחרים אני חושב שהממשלה מחויבת למדיניות אנטי מחזורית – לא לזנוח פרמטרים של טווח קצר כגון גירעון, אבל לדעת להיות גמישים בטווח הקצר כדי לאפשר את המשך המדיניות בטווח הארוך – השקעה בהשכלה הגבוהה, בחינוך בתשתיות החשובות. הרגולטור דאג שכל הגופים הפיננסים הבכירים יעסיקו אנשים בניהול סיכונים אבל בעולם זה כשל. כמנהל יו"ר דירקטוריון של גורם עסקי – אתה לא רוצה שהרגולטור ינהל אותך. בבנקים יש מנגנוני פיקוח הדוקים שאין במוסדות פיננסיים אחרים, אבל הכסף של הציבור – שאותו כעת יש לנהל בתבונה ובזהירות, הוא ברובו כסף חוץ בנקאי. לכן אני מקווה לשיתוף פעולה בין המוסדות החוץ בנקאיים, הממשלה והבנקים על מנת להביא לניהול זהיר של כספי הציבור בעת הזו. יחד עם זאת יש להמנע מעודף רגולציה, שיכולה לסרבל.
דני: (בהתייחס לדברים של צבי זיו) בארה"ב יש אלפי בנקים ויש מאות בנקים שקטנים בצורה משמעותית מהבנקים הקטנים בארץ, כי בארץ לא כל מוסד יכול להקרא בנק. בארה"ב טרם הגיעו לרמת איזון סבירה של רגולציה – מאז שנת 2000 כל חברה סחירה נדרשה לסדרה של תהליכים בלי לקחת בחשבון עלות מול תועלת, ועובדה שלאור החודשים האחרונים זה לא כ"כ עזר. בישראל חברות מתחילות לאמץ את המלצות וועדת גושן כשב- 2009 התהליך כבר יהיה בעבו, מתוך תקווה שאימוץ המלצות הוועדה יביא למשקיעים תחושה יותר נוחה של פעילות בשוק הון רגוע.
דורית: שקיפות בוודאי שכן אבל רגולציה עודפת גורמת ל"ראש קטן" יותר, אני מצפה ממשקיעים ומבתי ההשקעות לקחת גם את נושא האחריות התאגידית בחשבון ולא לעצום עיניים. מה לדעתכם האתגרים המרכזיים שלנו לעתיד ולתקופה הקרובה?
דני: אתגר בתחום ראיית החשבון – כפירמה לוקלית ועולמית יש התחיבות להסתכל על הטווח הארוך ולא הקצר, לא לפטר עובדים. BDO עובדים עם הרבה עמותות, נמשיך לתמוך ללא כל תמורה.
איתן: הבעיה בשנה וחצי הקרובה – לשמור על איזון נכון במקבילית בדגש על עובדים וקהילה.
דורית: מצפה מהבנקים, כמשקיעים, להתייחס לנושאים של משטר תאגידי בהחלטות ההשקעה שלהם. עובדה שכל שנות ה SOX לא מנעו את המשבר הנוכחי.