פסולת כמשאב

פסולת בישראל נתפסת כיום פעמים רבות רק כנטל. עם זאת, הציבור, הממשלה וחברות רבות מודעים כבר לנזקים הסביבתיים שפסולת יכולה לגרום, ביניהם זיהום מי תהום וקרקע, פליטת גזי חממה וזיהום אוויר, בזבוז שטחים פתוחים הנדרשים כתשתית להטמנה, פגיעה נופית ובזבוז משאבים הניתנים למיחזור.

נזקים נוספים נגרמים גם כתוצאה מהמשך כריית חומרי גלם הנדרשים לייצור מוצרים שונים המביאה לפגיעה בטבע ובמערכות אקולוגיות.

יחד עם זאת, נדמה כי לאט לאט מחלחלת התפיסה כי הנטל הזה יכול להפוך לנכס. באתרי הפסולת מוטמנים מדי שנה הרים של אשפה, שהיו יכולים להיות מתורגמים למאות מיליוני שקלים. הפסולת של אתמול היא חומר הגלם של מחר. כדאי להפנים שכמו שבטבע לא קיים מושג הפסולת וכל חומר ממלא תפקיד במערכת אקולוגית, כך גם על החברה שלנו לשאוף לנצל את הפוטנציאל של כל פסולת להפוך ממטרד לחומר שיש לו שימוש מועיל.

כדי לבצע את המהפך הזה שהחל כבר לפני כמה שנים חייב להימשך שיתוף הפעולה שהחל בשנים האחרונות בין תעשיינים וחברות, רשויות ממשלתיות, ארגונים סביבתיים והציבור הרחב כדי להתקדם לקראת ניהול בר קיימא של פסולת שיהפוך אותה למשאב שממנו כולם ירוויחו כדי שנוכל ליישם את מה שנאמר כבר במשנה "אדם עושה זבלו אוצר".

מעלה מקדמת את נושא ה"פסולת כמשאב" עם עמיתיה, בסדרת מפגשי למידה ועבודה, בשיתוף אנשי המקצוע מעמותת "אדם טבע ודין". מטרת המפגשים השונים הייתה למידת הנושא, זיהוי הזדמנויות עסקיות להתייעלות בתחום, יצירת שיתופי פעולה וכיו"ב.

לסיכומי מפגשים – פורום "פסולת כמשאב":
מפגש פורום פסולת כמשאב – ינואר 2009