סיכום מושב "שותפיות חכמות" כנס מעלה 2017 | Smarter Partnerships between Cities, Businesses and Communities

מנהלי אחריות תאגידית.רשויות מקומויות.קיימות עירונית.קשרי קהילה

בניית שיתופי פעולה בקהילה הם בין תפקידי הליבה של מנהל האחריות התאגידית. האתגר התמידי הוא לפתח ולמנף את שיתופי הפעולה עם שותפים חדשים היכולים להגדיל את האימפקט החברתי של הפעילות.

להאזנה למושב המלא:

במסגרת כנס מעלה הבינלאומי 2017 "Innovation For Good Life" שהתקיים ב-29-30.11.2017 נערך מושב "שותפויות חכמות בין ערים, עסקים וקהילות".
המושב הציג כיוונים חדשים לשיתופי פעולה אסטרטגים במרחב של התחדשות עירונית כגון אנשי תכנון ופיתוח אסטרטגי ברשויות המקומיות, אמנים, ועוד. לצד זאת הוצג כיצד מהלכים אלה יכולים לתרום לפיתוח מנהיגות ויצירתיות גם בתוך החברות פנימה. את המושב הנחתה דניאלה פרוסקי שיאון, מנהלת קיימות ותקשורת פנים גלובלית, קבוצת שטראוס ובין הדוברים היו רויטל ביתן, מנהלת אחריות תאגידית, אינטל ישראל, קימברלי קליימן-לי, פיתוח ולימוד מנהיגות ותרבות, GE (General Electric) ועידית אל-חסיד, מייסדת ומנכ"לית קומיוניטי, בשיתוף עם כיל.

מנחה: דניאלה פרוסקי שיאון | מנהלת קיימות ותקשורת פנים גלובלית, קבוצת שטראוס:

"שלושת המודלים שמוצגים כאן מביאים זוויות שונות לשותפות החכמה בין עסקים קהילות וערים, יש כאן  תרגום חכם ושונה מאוד לנושא הזה, המודלים כאן הם לא בהכרח שיתוף פעולה עם רשות אחת אלא מודל וקונספט שניתן לשכפל באזורים גאוגרפים שונים"

קימברלי קליימן-לי | פיתוח ולימוד מנהיגות ותרבות, GE -General Electric:

"הגישה של GE איננה פטרונית כגון לשנות קהילה חלשה, אלא מתן כלים להעצמת קהילה. לכן גם נעשה follow-up כדי לראות איך הקהילה מתפתחת. הרעיון היה שהבכירים מGE לא באו לנהל את השותפות אלא להיות חלק ממנה."

עיקרי הדברים:

  • Corporate University – מפתחים מנהיגות בקרב העובדים הבכירים בחברה. המטרה היא לבחון את הערכים החברתיים והתרבותיים ואת הצרכים של שוק מתחדש, ולתרגם אותם בצורה שתאפשר את שילובם בשגרת ההתנהלות של החברה.
  • הלימוד החל בכיתות, אך הופנם הרעיון שעל מנת ללמוד על העולם צריך לחוות אותו יד ראשונה, וכך הלימוד עבר לשטח.
  • סרטון המראה את מנהלי החברה לומדים בתכנית בשטח באפריקה.
  • התכנית הוקמה כיוון שמצאו שמנהיגים רבים בחברה לא היו סקרנים מספיק, לא הביעו רצון או עניין לדעת יותר וללמוד יותר. השאיפה היא כי הידע, החשיפה והחוויה יעשירו את מנהיגי ועובדי החברה לא רק באופן אישי אלא גם את העבודה שלהם בחברה באופן כללי.
  • בשלוש השנים האחרונות הגיעו 25 מנהיגים מהחברה לישראל כדי ללמוד על חדשנות. בישראל הם נחשפו ולמדו על התרבות הישראלית, על המדינה ועל האזור, ועל חדשנות ישראלית במגוון תחומים. כך גם במקומות נוספים בעולם, משתתפי התכנית מהחברה למדו על מקומות חדשים דרך חוויה ראשונית מהשטח, ולא בלימוד פרונטלי.
  • הקשיים הגדולים בתכנית היו פנימיים. סמנכ"לים בכירים התגוררו בבקתות באפריקה, בשונה מאד ממה שהיו רגילים. ככה הם למדו בצורה המיטיבה והראשונית ביותר על הקהילות אותן ביקרו. הקושי היה להתגבר על ההלם הראשוני הזה, ועל הנכונות של המשתתפים לקבל את השינוי.
  • הכיתה מגיעה פעם בשנה, אך מעבר לכך GE מקיימת קשר רציף עם הקהילות אותן ביקרו, וחלק מהמשתתפים אף חוזרים ומבקרים בקהילות באופן עצמאי.

רויטל ביתן | מנהלת אחריות תאגידית, אינטל ישראל:

"במסגרת המיזם אינטל מגיעה לקהילה עם משאבים, עם רצון לשיתוף פעולה, עם העובדים שרוצים לתת מהידע שלהם, עם הטכנולוגיות החדשות של החברה. יחד עם העירייה, הקהילה והתושבים – הופכים את הקהילה ל – smart & connected  שמכיל משמעות כפולה – גם במובן של קהילה חכמה ומחוברת בינה לבין עצמה ולסביבה, וגם חכמה ומחוברת מבחינת טכנולוגיה."

עיקרי הדברים:

  •  אינטל הקימה מיזם משותף הנקרא מחדשים@ביחד
  • השותפות מאופיינת בגישה מפתיעה. לא מדובר בהצעת פתרון לבעיה ספציפית, אלא ישנה עבודה משותפת עם הקהילה המקומית למציאת הבעיות המשמעותיות עבורן וגיבוש פתרונות.
  • עובדים רבים כיום לא מרגישים engagement עם מקום העבודה שלהם, וחברות משקיעות הרבה מאד על מנת לפתח את זה.
  • המחשבה מאחורי המיזם הייתה שיצירת אימפקט וחיבור של העובדים על הקהילה לטובת בעיות בקהילה, יסייע ב – engagement של העובדים עם הקהילה ותוך כך גם עם החברה עצמה.
  • התושבים מצדם יחושו engagement כלפי הסביבה וכלפי הקהילה. המטרה של הפרוייקט היא ליצור engagement במעגלים רבים ככל האפשר.
  • במסגרת המיזם אינטל מגיעה לקהילה עם משאבים, עם רצון לשיתוף פעולה, עם העובדים שרוצים לתת מהידע שלהם, עם הטכנולוגיות החדשות של החברה. יחד עם העירייה, הקהילה והתושבים – הופכים את הקהילה ל – smart & connected. החיבור הוא לא רק טכנולוגי אלא גם כי אכפת לחברי הקהילה אחד מהשני ואכפת להם מהקהילה.“Smart & connected” מכיל משמעות כפולה – גם במובן של קהילה חכמה ומחוברת בינה לבין עצמה ולסביבה, וגם חכמה ומחוברת מבחינת טכנולוגיה.
  • אחד מיעדי האו"ם במסגרת ה-SDG הוא הבעיה האורבנית. כתוצאה מאורבניזציה נוצר ניכור, פערים בקהילות וערים, והמטרה של אינטל היא לחבר את הקהילות וללכד אותן בעזרת שימוש בטכנולוגיה.
  • המודל הוא של place-making. בוחרים מקום בו כולם נרתמים לשיפור פני הקהילה והעיר. אינטל פנתה לעירייה בכל אחת משלוש הערים (ירושלים, חיפה וקריית גת) והביעה רצון לפרוייקט משותף עם התושבים. הבעיה העירונית שרוצים לפתור מגובשת בהחלטה משותפת של העירייה עם התושבים. בקריית גת הוחלט על פארק השופטים שהיה מוזנח ומסוכן.
    המיזם מחבר בין גורמים רבים בקהילה – בתי ספר, מתנ"סים, בתי קשישים – וכולם חושבים יחד על הבעיה ועל דרכי הפתרון. כלומר, אינטל עובדת בצמוד עם הקהילה על מנת להגיע אל הפתרון ואינטל מציעה מצדה את הידע והמשאבים לטובת זה.
  • לאחר מכן מציעים את זה כאתגר טכנולוגי לסטארטאפים באזור, למוסדות אקדמיה, וכמובן לעובדים באינטל, ומתקבלות הצעות לפתרון. יחד עם התושבים בוחנים את ההצעות ובוחרים מה הפתרון הכי מתאים.
  • בקריית גת נבחרו שישה פרוייקטים כמנוף לפארק השופטים
  • בפארק השופטים ה-engagement מהווה מודל מצוין, עם בתי ספר ומתנ"סים. מגמת תקשורת בבית ספר אורט זאב בוים, שהשתתף בפרוייקט, יצרו יחד עם אינטל סרטון המקדם בקרב התושבים והקהילה את השינוי שעובר הפארק.
  • הפרוייקט יצר חיבורים שלא היו קיימים לפני כן בין כל מיני גופים בקהילה. בפעם הראשונה אינטל יוזמת שותפויות בין שלל גורמים מכל מיני תחומים, לא רק טכנולוגיים, על מנת ליצור חיבור בין הקהילה המגוונת בעיר. השינוי המרכזי הוא רתימת הטכנולוגיה של אינטל לפתרון בעיה עירונית.

לבלוג של רויטל ביתן, לחצו כאן

עידית אל-חסיד | מייסדת ומנכ"לית קומיוניטי, בשיתוף עם כיל:

עיקרי דברים:

  • פרוייקט "חושבים – עושים" בשיתוף עם כיל. יוזמה חברתית-סביבתית לתושבי הנגב, לחיזוק הסביבה, החברה והכלכלה באזור.
  • ארגון כמו כיל יש לו אתגר מורכב מאד ליצור שיח משותף עם קהילות, כי טבעית הרגל הסביבתית והאקולוגית שלו היא גדולה מאד.
  • אסטרטגיית הפעולה בפרוייקט פותחה בהתאמה לאזור הנגב, כיוון שמרבית העובדים בכיל הם מהנגב ומשאבי הטבע של כיל גם הם מקורם בנגב.
  • המטרה והחזון של הפרוייקט הם לייצר שינוי התנהגותי, לא בבחינת פטרון מחנך, אלא שינוי הכולל מצוינות בניהול עיר, ומיצוב של כיל כחלק מהסביבה ומהקהילה באזור.
  • המציאות אליה כיל נכנסה היא ההבנה שבנגב יש חוסן קהילתי נמוך, הרבה בגלל תקצוב נמוך מצד המדינה. האזור תלוי בתעשייה אזורית מבחינה כלכלית ותעסוקתית.
  • במקביל, ישנה עלייה דמוגרפית במועצות בנגב ובדרום מדבר יהודה, והרבה אנשים מגיעים לאזור בחיפוש אחר איכות חיים.
  • קיימות מוטמעת לא כערך אליטיסטי, אלא כחלק מתפיסה כוללת שמתחברת לחוסן חברתי, ולהבאת דור חדש וצעיר שמחפש איכות חיים, well being.
  • סדר היום הציבורי משתנה, ואם פעם חשבו שלא נכון לייצר דיאלוג עם כיל, היום לכיל יש את האופציה להתחבר לאזור ולקהילה בנגב בנושאים כמו קיימות ואיכות חיים. השינוי חל לא רק על הקהילה אלא גם על כיל ביחס לקהילה.
  • השותפים הם מכל הסקטורים
    • רשויות בנגב: ירוחם, מועצה אזורית תמר, ומועצה אזורית רמת הנגב.
    • מגזר עסקי: תאגידים ותעשייה. כיל לא לבד. פועלים להקמת שולחן עגול של התעשייה בנגב כדי להבין ולדון על מה תפקידה החברתי של התעשייה בנגב, הקהילה והחברה אזרחית
  • מעבר לתכנון אסטרטגי, הם יצאו לקול קורא הפונה לכל מי שיש לו רעיון שיכול לשרת את המטרה המשותפת. היה האקתון גדול בירוחם בו התקבלו למעלה מ-30 הצעות.
  • כיל סייעו לדחוף את נושא הקיימות לראש סדר היום במועצות. הרשויות עברו שינוי התנהגותי, כביכול, והבינו כי קיימות היא לא בשפ"ע (שיפור פני העיר) אלא היא בקהילה. ולכן הקימו אגף קהילה המתרכז בקיימות המביאה לשיפור איכות החיים לתושבים ולקהילה. למשל פרוייקט הבלוקים בירוחם העוברים שיקום ותיקון כדי להבטיח איכות חיים טובה יותר למי שמתגורר בהם.
  • בפרוייקט נולדה הטמעה של סדר יום חדש, נולדו שותפויות חדשות, ונולד מוסד לקיימות שמחבר חברה, סביבה, קהילה, אמנות וכלכלה, היוצר פלטפורמה לקיימות לאיכות חיים, ומצוינות בניהול עיר.

קראו עוד: >> סיכומי מושבי התוכן בכנס מעלה הבינלאומי 2017