פודקאסט

פודקאסט מעלה על  #אחריות תאגידית בעסקים #חדשנות לאיכות חיים #הגברת אמון בעסקים #תרומת עסקים לצמיחה חברתית ועוד…

אתגרים ברכש ותמיכה בספקים קטנים בתקופת הקורונה ולאחריה

חת הסוגיות המשמעותיות כרגע במשק היא שרשרת האספקה, כאשר אל מול ירידה בביקוש, קיים חשש ליציבות של עסקים קטנים ובינוניים. בשיאו של המשבר חברות רבות ניסו לסייע לספקים בהקדמת תשלומים ובצעדים נוספים, וכעת מספר חברות בוחנות צעדים נוספים על מנת לסייע בהתאוששות וחזרה לפעילות.
השאלות המרכזיות:
המענים שהוצעו לספקים בתקופת המשבר כגון קרנות סיוע, שינוי בהתקשרויות, לוח תשלומים וכו'
אפשרויות הסיוע והתמיכה כחלק מהחזרה לפעילות
האם המשבר מסמן לקחים, סיכונים והזדמנויות מבחינת קשרי העבודה בין החברות לספקים?

דוברים:
משה ריעני, סמנכ"ל שרשרת האספקה בשטראוס ישראל
דורון כתיב, סמנכ"ל חטיבת חוזים והתקשרויות בנתיבי ישראל

פרק זה הוקלט במסגרת מפגש על אתגרים ברכש ותמיכה בעסקים קטנים בתקופת הקורונה ולאחריה, שהתקיים ב-4.6.2020

משה ריעני, סמנכ"ל שרשרת האספקה בשטראוס ישראל

 

משה מספר על התמיכה והסיוע ששטראוס הציע לספקים בתקופת הקורונה. בין ערוצי התמיכה והסיוע: הנגשת מידע לספקים ולעובדי הספקים, שמירה על בטיחות עובדי הספקים, פיתוח יכולות דיגיטליות בקרב ספקים, פלטפורמה לסיוע לחקלאים שנפגעו מצמצום וסגירת השוק המוסדי, ועוד. התפיסה המנחה את הפעילות מול שרשרת האספקה היא כזו הרואה בספקים כשותפים לדרך, זאת לעומת יחסי ספק-לקוח הנפוצים.

דורון כתיב, סמנכ"ל חטיבת חוזים והתקשרויות בנתיבי ישראל

 

דורון משתף כיצד נתיבי ישראל האיצה עבודה על פרויקטים של תשתיות ברחבי הארץ בתקופת הקורונה, תוך סיוע ותמיכה בספקים, ובקבלנים קטנים בפרט, אשר נפגעו מהמשבר. נתיבי ישראל ניצלה את הסגר בצל הקורונה כהזדמנות להאיץ פרויקטים על תשתיות ברחבי המדינה, כגון אחזקת כבישים, תשתיות סביב הרכבת (למשל בניית גשרים מעל מסילות ובתחנות), נתיבי תחבורה ציבורית ועוד. בתקופה זו התחדדה התפיסה בחברה הרואה בספקיה כשותפים לדרך (בניגוד למודל ספק-לקוח הקלאסי). אחד הצעדים המשמעותיים לתמיכה בספקים ובקבלנים קטנים היה הקטנה ושחרור ערבויות על מנת לאפשר לספקים שנקלעו לקשיים פיננסיים להמשיך בביצוע העבודות.

סביבה ועסקים על רקע משבר הקורונה

בפודקאסט זה נענה על השאלות כיצד השפיע משבר הקורונה על המהלכים השונים בתחום איכות הסביבה והקיימות?

האם נפתחו הזדמנויות חדשות בעקבות המשבר? כיצד המשרד להגנת הסביבה ועסקים נערכים להתמודד עם השלכות המשבר?
האם ישתנו המשקלות בין טיפול בנושאי חברה וסביבה בארץ ובעולם? ניתן להקשיב לפרק המלא או לדוברים 

דוברים:
גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה
אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר
דניאלה פרוסקי שיאון, סמנכ"לית קיימות ותקשורת, לוריאל ישראל
טלי גבירצר, ממונת איכות הסביבה, קבוצת אסם – נסטלה ישראל

גלית כהן, סמנכ"לית תכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה

 

גלית משתפת את הזווית של המשרד להגנת הסביבה על היבטים סביבתיים בזמן משבר הקורונה ועל צעדים לחזרה לשגרה ומוכנות לאירועי משבר עתידיים. 

גלית מדגישה טרנדים ושינויים בהתנהלות סביבתית בתקופת הקורונה בתחומי הפסולת המסחרית והביתית, פלסטיק וחד פעמי, ועוד. למשל, נרשמה עלייה בעבריינות סביבתית תוך ניצול המשבר וצמצום הפיקוח, למשל גניבת חול מחופי הים.

אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר

 

אלי מציג תמונת מצב אופטימית בנוגע לשימור וחיזוק המחויבות והאחריות הסביבתית בתקופת משבר הקורונה בענפי התעשייה והבנייה.
הוא צופה שיפור בתקנים הסביבתיים בבנייה אשר יתרמו לשיפור איכות החיים של התושבים, ומדגיש את חשיבותם של קריטריונים ושיקולים סביבתיים ביציאה ובהתאוששות מהמשבר.

דניאלה פרוסקי שיאון, סמנכ"לית קיימות ותקשורת, לוריאל ישראל

 

כמענה למשבר הקורונה, לוריאל הודיעה על הקמת קרן בסך 150 מיליון אירו להשקעה בשיקום נזקים מהמשבר בשני צירים:

בציר החברתי: נשים במצוקה – 50 מיליון אירו יוקדשו לעמותות וארגונים הפועלים למען נשים במצוקה.
בציר הסביבתי: 1. 50 מיליון אירו יוקדשו לחידוש מערכות אקולוגיות שנפגעו עם פרויקטים שיוצרים הזדמנויות לפיתוח חברתי-כלכלי לאוכלוסיות התלויות באותן מערכות אקולוגיות. היעד הוא לשקם 10 מיליון דונם של מערכות אקולוגיות שניזוקו ולהפחית עד 20 מיליון טונות של פחמן דו חמצני עד 2030. 2. מניעת שינויי אקלים והתחממות גלובלית – 50 מיליון אירו יופנו למימון פרויקטים של כלכלה מעגלית, עם דגש על מחזור וניהול פסולת פלסטיק. החלטה זו, המגיעה בתקופת משבר בה החברה ראתה האטה בצריכת המוצרים שלה והיא בבחינת תוספת לתכניות הקיימות של החברה, היא ייחודית ומשמעותית מאד.

 

טלי גבירצר, ממונת איכות הסביבה, קבוצת אסם – נסטלה ישראל

 

אסם-נסטלה ישראל המשיכה לקדם את היעדים הסביבתיים גם התקופת משבר הקורונה, בדגש על פלסטיק באריזות ובפליטות גזי חממה.

החברה המשיכה לפעול בתקופה זו לצמצום אריזות פלסטיק בשלושה מישורים: 1. המישור הטכנולוגי – דגש פיתוח אריזות הניתנות למחזור. 2. אחריות היצרן המורחבת הכוללת את העבודה מול מפעלי מחזור ובפרט תאגיד תמיר – סימול המוצרים בסמלי המחזור; שיפור תהליכי מיון. 3. שינוי תודעתי והתנהגותי פנימה כלפי העובדים והחוצה כלפי הצרכנים – הפסקת השימוש בכלים חד פעמיים באתרי החברה באמצעות קמפיין פנים-ארגוני רחב.

 

על רגעי האמת של התקשורת הפנים-ארגונית

בפודקאסט זה נעסוק בשאלות: איך משמרים את רוח החברה והחוויה כשלא נפגשים במסדרון ובמטבח?
כיצד שומרים על קשר עם העובדים בחל"ת? האם השפה והדגשים משתנים עכשיו ובהמשך? מה הקשר לאחריות תאגידית?

דוברים:
מיכל עצמון, סמנכ"לית משאבי אנוש, מארוול ישראל

שרית וייס, דוברת ומנהלת תקשורת פנים-ארגונית, בנק דיסקונט
ליאת לביא, מנהלת תקשורת פנים-ארגונית, קיימות וקשרי חוץ, יוניליוור ישראל
שרון ישראל, מנכ"לית משותפת, אקסטרה מייל
שלי ריקנטי, מנהלת מחלקת מיתוג מעסיק, אקסטרה מייל

פרק זה הוא ההקלטה המלאה מפורום מעלה על רגעי האמת של התקשורת הפנים-ארגונית, שהתקיים ב-11.5.2020 בשיתוף עם אקסטרה מייל

מיכל עצמון, סמנכ"לית משאבי אנוש, מארוול ישראל

 

מיכל מספרת כיצד העבודה מרחוק פרצה את גבולות הפורמליות הארגונית ויצרה אווירה וקשר אינטימיים יותר בין המנכ"ל והמנהלים הבכירים לבין כלל עובדי החברה. מארוול צופה ששינויים אלה בתקשורת הפנים-ארגונית יובילו לעלייה בלויאליות של עובדים ויקטינו את שיעורי העזיבה מהחברה.

שרית וייס, דוברת ומנהלת תקשורת פנים-ארגונית, בנק דיסקונט

 

שרית משתפת כיצד בנק דיסקונט נדרש להתאים את התקשורת הפנים-ארגונית בתקופת הקורונה. כחלק מהמהלך, הפורטל הפנימי של הבנק הותאם ושודרג לערוץ של שיח ותקשורת דו-כיוונית בין הארגון לעובדים.

ליאת לביא, מנהלת תקשורת פנים-ארגונית, קיימות וקשרי חוץ, יוניליוור ישראל

 

ליאת משתפת על האתגרים בהתאמת התקשורת הפנים-ארגונית בתקופת הקורונה בחברה בה למרבית העובדים אין מייל ארגוני. יוניליוור גיבשה פתרונות יצירתיים על מנת להגיע ולתקשר לעובדים במקומות בהם הם נמצאים, כגון הקמת עמוד פייסבוק ייעודי וסגור. ליאת גם מסבירה איך בתקופה זו התחדדה החשיבות של האותנטיות, השקיפות והדיאלוג בתקשורת הפנים-ארגונית ביוניליוור.

שרון ישראל, מנכ"לית משותפת, ושלי ריקנטי, מנהלת מחלקת מיתוג מעסיק, אקסטרה מייל

 

שרון ושלי מסבירות על השינוי בתחום של מיתוג מעסיק וכיצד תכניות של מיתוג מעסיק הופכות לאסטרטגיה של ממש. שינויים אלה מציבים הזדמנות לחשיבה מחודשת על התכלית, הערכים והמשמעות של העסק, ועל הערך שהוא מביא לעובדים.

על מעורבות פעילה (אינגייג'מנט) בפלטפורמות דיגיטליות

לפני שנה קיימנו 'פורום מעלה' על מינוף הפעילות החברתית במרחב הדיגיטלי והנה זה קרה…
פורום מעלה 2020, שהתקיים בסימן משבר הקורונה, היה על מעורבות פעילה (אינגייג'מנט) בפלטפורמות דיגיטליות.
בין השאלות בהן עסק הפורום: מה השתנה ואיך מפתחים מענים חדשים הנדרשים כעת? איך ממציאים מחדש התנדבות ומפגשים פיסיים בדיגיטל? איך מייצרים קהילות מבוגרים בדיגיטל?

דוברים:

רויטל ביתן, מנהלת אחריות תאגידית, אינטל ישראל

יותם בלייך,  מנהל תוכנית נחשון לחונכות וירטואלית, מט"ח

אלדד וייל, מנכ"ל מרכז צעירים ירושלים ומנהל מינהל קהילתי מוסררה

אפרת דוד ששון,  מנהלת מרחב היזמות 60+

ענת עופרי, מנהלת מעורבות חברתית, קבוצת מגדל

 

רויטל ביתן, מנהלת אחריות תאגידית, אינטל ישראל

 

אינטל למעשה עשו דיגיטציה לקשרי הקהילה של החברה, ובעזרת הטכנולוגיה הצליחו לייצר מעורבות פעילה – אינגייג'מנט.

יותם בלייך,  מנהל תוכנית נחשון לחונכות וירטואלית, מט"ח

 

יותם בלייך מספר על תכנית 'נחשון' של משרד החינוך, בה סטודנטים חונכים תלמידים באמצעות פלטפורמה דיגיטלית. מטרת התכנית היא לסייע לתלמידים מאזורי פריפריה חברתית וגאוגרפית להצליח ברמה של 4/5 יחידות במקצועות מתמטיקה, מדעים ואנגלית.

אלדד וייל, מנכ"ל מרכז צעירים ירושלים ומנהל מינהל קהילתי מוסררה

תקופת הקורונה אפשרה חיבור מחדש לעוגנים בשכונה ובקהילה. בירושלים, השימוש בפלפורמות דיגיטליות אפשר להגיע לקהלים חדשים ולהביא אנשים רבים יותר למפגשים בשכונה ובעיר באופן מקוון, כדוגמת תפילה ביום העצמאות שהגיעה בחשיפה לכ-120 אלף אנשים, ואירוע 'זיכרון בסלון' שהתקיים בחמש שפות שונות במקביל על מנת להתאים למגוון קהלים. צעירים רבים נרתמו לפעילות אזרחית גם כן בסיוע פלטפורמות דיגיטליות; קבוצה זו לרוב פחות פעילה בפעילויות אלה.

אלדד וייל מחזיק בשני כובעים בירושלים: מנהל המרכז הקהילתי בשכונת מוסררה ומנהל מרכז הצעירים בעיר.

אפרת דוד ששון,  מנהלת מרחב היזמות 60+

 

מרכז היזמות 60+ בחיפה הוא יוזמה משותפת של עיריית חיפה, ציונות 2000 וחברת מגדל. המרכז מציג מודל של חדש של יזמות ומהווה אקסלרייטור ליזמות עסקית וחברתית של מבוגרים. קהילת היזמים במרכז מונה למעלה מ-500 אנשים. בתקופת משבר הקורונה מרכז היזמות המשיך בפעילות הודות לתשתית של קהילה פעילה ולניסיון בשימוש בטכנולוגיות שהייתה קיימת עוד מלפני משבר הקורונה.

ענת עופרי, מנהלת מעורבות חברתית, קבוצת מגדל

 

מגדל סימנה את נושא הקשישים והגיל השלישי כאחד הנושאים המרכזיים על סדר היום, עם דגש על אוכלוסית המבוגרים ' הצעירים' אשר יצאו לגמלאות והם בעלי יכולות, כישורים ורמות תפקוד המאפשרים להם להמשיך להיות פעילים. ענת עופרי משתפת את העשייה והעבודה המשותפת עם מרכז היזמות 60+ בחיפה ועם ארגון ידיד לחינוך, בו 2500 מבוגרים המתנדבים בבתי ספר למדו להשתמש בפלפורמות דיגיטליות על מנת להמשיך את ההתנדבות באופן וירטואלי.

שתפו

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email