יש עכשיו דיבור חדש!
לכבוד יום האישה הבינלאומי, הצטרפנו לארגונים הרבים שכבר
אימצו שפה שוויונית. כארגון שמקדם אחריות חברתית, שוויון
וגיוון, ברור לנו כמה חשוב להנכיח את הערכים האלה
שפה היא אחת המיומנויות הראשונות שאנחנו רוכשים. מה שקלטנו ולמדנו מינקות ילווה אותנו
למשך כל חיינו הבוגרים. לכן אנחנו מקבלים את השפה כפשוטה, מבלי לחשוב על רבדיה הנסתרים.
למה בדיוק אנחנו מתכוונים? הנה דוגמה: במילה "מתכוונים" נעשה שימוש בלשון זכר בלבד, מבלי שהקדשנו לכך תשומת לב. מי "מתכוונים"? גברים בלבד? לאן נעלמו הנשים? נכון, אין פה שגיאה.
זה נכתב כך, משום שאלו הם הכללים: רבים ורבות הם רבים, והכלל הזה תקף גם אם הן תהיינה
רבות מאוד, לצד גבר אחד בלבד. ככה זה בעברית.
״ככה זה בעברית". כמה פעמים שמענו את הביטוי הזה? כמה פעמים שמענו – "מה זה משנה?"
אז זהו שיותר ויותר מתברר שזה כן משנה. לשפה שלנו יש כללים מוגדרים, אבל במסגרתם אפשר לכבד נשים וגם גברים, תוך כיבוד השפה העברית ומבלי לשבש אותה. אפשר ופשוט לאמץ
שפה שוויונית.
מחקרים שונים שנערכו ממחישים עד כמה הכתיבה וההתנסחות שלנו משפיעים עלינו. כך למשל,
העלה מחקרן של ד"ר תמר קריכלי-כץ וד"ר טלי רגב, כי נשים מקבלות ציונים גבוהים יותר
במבחנים במתמטיקה, כשאלה כתובים בלשון נקבה, ביחס לאותם מבחנים כשהם כתובים
בלשון זכר, ולהפך – גברים מקבלים ציונים גבוהים כשהמבחנים שלהם כתובים בלשון זכר, ונמוכים יותר כשהם כתובים בלשון נקבה. בעקבות המודעות ההולכת וגוברת לנושא, ובכלל זה הראיות המדעיות שהצטברו, גם בישראל שפה שוויונית אומצה על ידי ארגונים רבים כגון אוניברסיטאות ועוד. הסתכלות באתרים ובדפי הפייסבוק Airbnb , שונות, שטראוס, מקאן, קופת חולים כללית שלהם מגלה התמודדות טובה, יצירתית, ומגוונת עם יישום הנושא תוך כיבוד השפה וחוקיה.
מתוך כבוד למקומה של השפה העברית בחיינו, מתוך הבנה שגיוון הוא ערך ארגוני עם
השלכות מוכחות לחדשנות, לקיימות, לרווחיות ולממשל התאגידי של חברות, מתוך
התובנה שקשה עד בלתי אפשרי לייצר גיוון מבלי להסיר את המכשולים הארגוניים בדרך
לשוויון, נפעל לשילוב שפה שוויונית יותר. בפרסומים שלנו, באתרי האינטרנט, בתכתובות
הפנימיות של הארגונים שלנו ובכל דרך שבה אנו מדברים זה עם זו, וזו עם זה.
לצפייה במצגת לכתיבה בעברית שיוונית לחצו כאן