ארגון ה- OECD מאמץ מסמך קווים מנחים לאחריות תאגידית
במסגרת הצטרפותה של ישראל ל- OECD, אימצה ממשלת ישראל את ההנחיות המעודכנות להתנהלות אחראית של עסקים
מהו מסמך ה"קווים המנחים לאחריות תאגידית של ה- OECD"?
בחודש מאי 2011, התכנסו המדינות החברות ב- OECD והחליטו על אימוץ מסמך קווים מנחים מעודכנים לאחריות תאגידית.
המסמך מהווה אוסף עקרונות וולונטאריים וסטנדרט פעולה לעסקים – על מנת להוציא לפועל את מדיניות האחריות התאגידית שלהם בנושאים שונים כמו תעסוקה, זכויות אדם ועוד.
המסמך פותח עבור תאגידים ומטרתו להבטיח שפעילותם מחוץ למדינות ה- OECD תשמור על סטנדרטים נאותים.
המסמך אומץ כסטנדרט ב- 42 מדינות ברחבי העולם – אשר מייצגות כ- 85% מהיקף ההשקעות הזרות בעולם.
על מי חלות ההנחיות?
חברות בינלאומיות
חברות זרות שפועלות בארץ
חברות ישראליות שפועלות בחו"ל
מי מפקח על יישום ההנחיות בישראל?
בכל מדינה שאימצה את המסמך, קיים NCP (National Contact Point) שפועל למעשה כגוף המפקח והמבקר על יישום ההנחיות.
ה- NCP הישראלי הנו נקודת הקשר הלאומית של ישראל למסמך. ה- NCP אמון על:
1. הפצת הקווים המנחים וקידום המודעות סביב אחריות תאגידית.
2. טיפול בתלונות המוגשות בשל הפרת קווים מנחים (בפעילות תאגידים ישראלים בחו"ל או תאגידים זרים בישראל), במטרה להגיע לפתרון מוסכם על שני הצדדים.
ה- NCP ממוקם במחלקת ה- OECD, מנהל סחר חוץ במשרד התמ"ת. ה- NCP טיפל בעבר בשתי תלונות (כצד שלישי) וכן בתלונה בנושא איכות סביבה (2010).
חשיבות הקווים המנחים החדשים
המסמך הוא בעל הכרה רשמית ובינלאומית. לכן, מבחינות רבות המסמך נחשב כ"סטנדרט הזהב" של אחריות תאגידית.
המסמך מכיל מספר אלמנטים חדשים המשקפים את השינויים בסביבה העסקית מאז שעודכנו לאחרונה בשנת 2000. האלמנטים החדשים הבולטים הם: פרק של זכויות אדם, שרשרת אספקה ועקרון ה- due diligence ומחויבות להפחתה ודיווח על פליטת גזי חממה.
בדיונים לקחו חלק: נציגי ממשלות, עסקים, ארגוני עובדים ומגזר שלישי. הדיונים הבין-מגזריים וההחלטות המשותפות מעניקים משנה תוקף ומחויבות רבה יותר מצד כל המשתתפים לתהליך אימוץ המסמך.
המסמך מסונכרן עם ההנחיות האחרונות בעולם כמו הנחיות האו"ם לזכויות אדם והקריטריונים של ה- GRI.
האתגרים המרכזיים
על אף ההסכמה הרחבה על תוכן הדברים והכלי שפותח, הטמעת הקווים המנחים במסמך בקרב התאגידים זוהתה כאתגר המרכזי.
בהקשר הישראלי – קיים חשש שהתלונות ינוצלו לתלונות כחלק מפעילות של דה-לגיטימציה של ישראל והפעילות העסקית
ראשי הפרקים
שקיפות | Disclosure
זכויות אדם | Human Rights
תעסוקה ויחסי עבודה| Employment and Industrial Relations
איכות סביבה | Environment
מניעת שוחד ושחיתות | Combating Bribery, and Extortion
הגנת הצרכן | Consumer Interests
מדע וטכנולוגיה | Science and Technology
תחרות | Competition
מיסוי | Taxation
להורדת המצגת של מעלה לחצו כאן