הכנסת אישרה את חוק האריזות

לפי החוק תוטל על היצרנים והיבואנים בישראל אחריות ישירה לאסוף ולמחזר את פסולת האריזות של מוצריהם
מאת: מערכת האתר | 30/01/2011
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר עם אישור החוק כי מהפכת המיחזור בארץ יצאה לדרך: "ישראל מצטרפת למדינות המתקדמות בעולם ובמקום לקבור באדמה בכל שנה חומרי גלם בשווי מיליארדי שקלים, האריזות ייאספו מבתי האזרחים וימוחזרו". עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, בירך את השר על קידום והובלת חוק האריזות ואמר כי אישור החוק הוא צעד חשוב בדרך להשלמת מהפכת המיחזור בישראל.

איזה תועלות החוק יביא למשק?
התועלת המרכזית הצפויה מהחוק החדש היא החיסכון הצפוי בעלויות הישירות והעלויות החיצוניות של הטיפול בפסולת במתכונתו הנוכחית. כמו כן, יעודד החוק פיתוח של תעסוקה בתחום המיחזור וההשבה בהיקף צפוי של כ 20,000-50,000 מועסקים וכן יעודד ייעול וחסכון בתהליכי ייצור בתעשייה כמו חיסכון במשקל האריזה ומעבר לשימוש בחומרי גלם סביבתיים יותר. החוק שואף גם לעודד הקמת מפעלי מיחזור נוספים כך ששוק המיחזור בארץ יתייעל ותיווצר תחרות כפי שקרה בעקבות חוק הפיקדון על בקבוקי הפלסטיק.

איך יתבצע המיחזור בפועל?
על פי המודל בחוק היצרנים יתאגדו בתאגיד מיחזור שיהיה בבעלותם ובמימונם. הוא יהיה נפרד מתאגיד המיחזור הקיים אל"ה, (הממחזר רק מכלי שתייה של עד 1 ליטר וממומן על-ידי דמי פיקדון ומכירת החומרים לתעשיות ממחזרות). התאגיד יקבל גם הכנסות נוספות ממכירות של חומרים למיחזור. החוק מבוסס על הצעת החוק הפרטית שניסחה עמותת אדם טבע ודין ולפיה יעד המיחזור הכולל הוא 60% בתוך 4 שנים וכן קובע יעדי מינימום שונים לחומרים שונים. הצעת החוק מבחינה בין אריזה רב פעמית לאריזה חד פעמית, מתוך כוונה לעודד את השימוש באריזות רב פעמיות.

איפה ישראל לעומת העולם?
החוק שאושר מציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות אירופיות דוגמת אירלנד ואיטליה, שממחזרות 60% מפסולת האריזות שלהן כבר שנים אך מאחורי מדינות כמו בלגיה, גרמניה והולנד, שם עומד שיעור מיחזור האריזות סביב 90%.

מהי גישת היצרנים לחוק?
בעוד שלחוק הפיקדון התנגדו יצרני המשקאות, התעשיינים נטלו חלק בגיבוש חוק האריזות מפני שהם קראו את המפה העולמית, הבינו שזהו חוק בלתי נמנע והעדיפו להיות שותפים לניסוחו ולהשפיע עליו. מעבר לכך, חלחלה בקרבם ההבנה שהם עשויים להרוויח מהחוק בשל ההתייקרות הצפויה בשנים הקרובות בהיטל הטמנת הפסולת בארץ, שכיום הוא בין הנמוכים בעולם. עם ייקור עלויות ההטמנה יגדל התמריץ לתעשייה לעבור לשיטות טיפול שונות בפסולת ולא לעודד פתיחת מטמנות נוספות. מעבר לכך, בגלל התרחבות שוק המיחזור תרד עלות הטיפול בפסולת, כך שלמרות ייקור היטל ההטמנה, העלות הסופית לטיפול בפסולת תוזל עבור הרשויות ואף תפחית את העלות הסופית לתעשיינים.

האם יישום החוק יעלה לצרכנים כסף?
באופן עקרוני התשובה היא לא. עם זאת, תאגיד האיסוף והמיחזור שיוקם על ידי היצרנים יעלה לחברות כסף רב ולכן ההערכות הן כי חלק מהעלויות הנוספות יגולגלו בסופו של דבר גם במחיר המוצרים. מתחשיבים שבוצעו בעמותת אדם טבע ודין עולה כי העלות הממוצעת לאיסוף ומיחזור כל אריזה תעמוד על שתי אגורות, ולכן בעמותה מעריכים כי בשלב הראשון זה לא בהכרח יוביל לייקור המוצרים.

אז כמה פחים יהיו לאזרחים בבית?
החוק לא קובע מפורשות ומשאיר את ההחלטה בידי הרשות המקומית. במשרד להגנת הסביבה מעריכים שבשלב ראשון יוצבו בכל בניין שני פחים: אחד לפסולת "רטובה" (חומר אורגני, שאריות מזון) ואחד לפסולת יבשה (לשם יושלכו האריזות מכל הסוגים).

מה עם החומרים שאנחנו כבר ממחזרים היום?
החוק החדש לא מחליף את מה שכבר עובד. מי שזורק עיתונים לפחי מיחזור הנייר יוכל להמשיך לעשות זאת ואת בקבוקי המשקה הקטנים – שממוחזרים מתוקף חוק הפיקדון – יהיה אפשר להמשיך למחזר בכלובי המיחזור המוכרים.

מי יאכוף את החוק, בפועל?
תשתית ההפרדה של הפסולת הביתית תעוגן בחקיקה עירונית, כלומר, כל עירייה תחוקק לעצמה את חוק עזר עירוני ותהיה אחראית גם לאכוף אותו.