וועידת קופנהגן -סיכום

סיכום של וועידת קופנהגן והתגובות אליה בארץ
מאת: מערכת האתר | 25/10/2009
קופנהגן – היום שאחרי
הארגונים הסביבתיים בישראל קוראים לממשלה להכין תוכנית פעולה מסודרת, מחייבת ומתוקצבת עד סוף 2010, שעיקריה:

• מתווה לאומי להתייעלות אנרגטית.
• מעבר לאנרגיה מתחדשת.
• מתן עדיפות בתשתיות ובתקציבים לתחבורה ציבורית ותחבורת אופניים בסטנדרטים ירוקים.
• קידום בנייה ירוקה.

לכתבה המלאה

מנכ"ל האוצר, חיים שני, יעמוד בראש צוות שיישם את הצהרת פרס בקופנהגן ויפעל להפחתת פליטות גזי החממה בישראל. כמו כן, השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, קורא להקמת ועדת אנרגיות מתחדשות בראשות ראש הממשלה. להרחבה לחץ כאן

ג'ון קסטלאני, נשיא ה Business Roundtable האמריקאי, טוען כי פעולה משותפת של עסקים וממשלות תביא לסינרגיה.
בעוד שהמנהיגים העסקיים תלויים באג'נדה שתפתח הממשלה, כך שתאפשר להם צמיחה מקיימת ושילוב אחריות תאגידית בהתנהלותם העסקית. הרי שהמנהיגים הפוליטיים תלויים בהחלטות העסקיות , אשר יובילו בסופו של דבר לרווחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה חדשים. לדבריו, קיימים חמישה תחומים שהתייחסות המחוקק אליהם חיונית:
הגברת היעילות האנרגטית בבניינים ובסקטור התעשייתי, דרך זולה ומיידית לשיפור קיימות, הפחתת עלויות וקיצוץ בפליטות.
השקעה בטכנולוגיות פחם נקיות, לצורך שימור הקיימות של מקור אנרגיה מרכזי.
בניית מפעלים לייצור אנרגיה גרעינית.
הרחבה וחידוש של רשת קווי החשמל, כסיוע לפוטנציאל האנרגיה החלופית.
הרחבת הגישה לנפט וחיפוש והפקת גז טבעי, בכדי לשמר המשאבים הללו כאלטרנטיבה לטכנולוגיות המבשילות.
לכתבה המלאה

קופנהגן – תוצאות וביקורות
ביום שישי, ה- 18 בדצמבר, וועידת קופנהגן לשינוי אקלים הגיעה לסיומה. הוועידה אמנם נחתמה בהסכם בעייתי ולא מספק אך בכל זאת הצביעה על מגמה ברורה לפיה השפעות שינוי האקלים בעינן עומדות וכי תהיה להן השפעה על הפעילות הכלכלית העולמית בשנים הקרובות. להסכם המלא לחץ כאן
עיקרי ההסכם, אשר נוסח ע"י ארה"ב, סין, הודו ברזיל ודרום אפריקה, כוללים הגבלת עליית הטמפרטורות העולמית ל- 2 מעלות צלזיוס, הפחתת פליטות והגברת התמריצים הכלכליים להפחתה במדינות המתפתחות. ההסכם דורש מהמדינות המתועשות להתחייב להטמעת יעדי פליטות החל מ- 2020 ומהמדינות המתפתחות לדווח על מאמציהן לאו"ם אחת לשנתיים. כמו כן, על כל המדינות לרשום את יעדי ההפחתה שלהן בהסכם עד ל- 31 בינואר 2010. בשל האפשרות שההתחייבויות של המדינות לא תהיינה מספיקות בכדי למנוע התחממות של מעל 2 מעלות, המנהיגים נקראו לבחון מחדש את ההסכם ב- 2015 ולהשלימו אז, במידת הצורך.

נציגי המגזר העסקי שנכחו בוועידה הביעו אכזבה מחוסר נכונותם של נציגי הממשלות לשתפם באופן אקטיבי בדיונים השונים, בטענה שאין אפשרות לפתור את משבר האקלים מבלי לשלב את העסקים באופן אקטיבי. עיקר הבעייתיות כפי שרואים אותה נציגי העסקים נסבה סביב היעדר בהירות לגבי צעדים להגבלת פליטות, הימנעות מקביעת יעדים מחייבים, סוגיות מימון בלתי פטורות, עריכת ההסכם בידי קבוצה מצומצמת של מדינות וכיו"ב. כל אלה מותירים את המגזר העסקי בחוסר ודאות לגבי משמעויות כלכליות של פעולות הפחתה, מגמות עתידיות בשווקים הבינלאומיים ועוד.
עוד על ההסכם והביקורות בעולם באתר Ynet

למרות הנושאים הבלתי פטורים ברור כי האינטרס העסקי להפחתת פליטות נותר כשהיה, העסקים ימשיכו לבצע פעולות להקטנת טביעת הרגל הפחמנית , הן מכח דרישות רגולציה שתגענה במוקדם או במאוחר והן מתוך הזדמנויות עסקיות להתייעלות, חיסכון ויצירת שווקים חדשים. עוד על רלוונטיות ההסכם למגזר העסקי ועל הצעות לפעולה לחץ כאן

יוזמות עסקיות לשינוי אקלים
בזמן ש 15,000 נציגים מ 192 מדינות התכנסו בוועידת קופנהגן, עסקים ותעשיות שאינם ממשלתיים (Business and Industry NGOs), או BINGO בלשון האו"ם לקחו חלק פעיל בהנחלת מדיניות האקלים. חברות בינלאומיות ובהן Johnson & Johnson, Nike, Nokia ו HP בשותפות עם ה WWF התחייבו להפחתת פליטות קולקטיבית של 50 מיליון טון עד 2010 תוך יצירת יתרון תחרותי והגדלת הערך לבעלי העניין.
לצפייה בסרטון הקמפיין לחץ כאן

אירועים לעסקים במהלך קופנהגן

• "Copenhagen Business Day", יום ו', 11.12

במטרה לעלות לדיון נושאים הרלוונטיים למגזר העסקי ובהם התפתחויות טכנולוגיות, שווקי פחמן, התייעלות אנרגטית וכיו"ב יזמו ה- World Business Council for Sustainable Development וה- International Chamber of Commerce את המפגש בו לקחו חלק נציגי עסקים וממשלות. האירוע אשר כלל כ- 40 דוברים ואנשי פאנל ומעל 400 משתתפים, החל בסימן "Let's get Moving" באמצעות שלושה דיונים מקבילים על עתידנו: "2012: הבנת הפוטנציאל של הפתרונות של ימינו", "פעולות היום שיטוו את המפה לקראת 2020" ו "החזון שלנו לשנת 2050".
לסיקור מלא של יום העסקים כולל הרעיונות, התהיות וההצעות שהועלו לחץ כאן

• "To Be or Not to Be – הנהגה חדשה לסביבה מקיימת", יום שבת, 12.12

כינוס מנהיגים עסקיים שדן בשאלת התמודדות המגזר העסקי עם הצלחה או כישלון בוועידת האקלים – כיצד ישמרו מנהיגים עסקיים את המומנטום החיובי שהפגינו עד כה? כיצד יוכלו העסקים למלא את הריק המנהיגותי ולהנחות את הכלכלה לנתיב של קיימות במידה וקופנהגן תיכשל בהשגת הסכם מחייב? כיצד ניתן לרתום לא רק מנכ"לים אלא גם צרכנים, עובדים, שרשרת אספקה וכיו"ב?

• "סיכונים, ביטוח והשקעות התומכים בטכנולוגיות אנרגיה דלות פחמן", יום ה', 17.12

האירוע שהתקיים בסגנון "שולחן עגול", ביוזמת התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP), ארגון ה WWF וחברת הביטוח Codan מקבוצת RSA (אחת משש חברות הביטוח המובילות בעולם), הפגיש משקיעים פרטיים וציבוריים, תורמים וגורמים מתעשיית הביטוח בכדי לבחון פיתוח מסגרת עבודה להשקעות בטכנולוגיות אנרגיה דלות פחמן.
דיוני העסקים הסתיימו במהלך ראשון מסוגו של שיתוף פעולה עסקי רחב, שהביא לקריאה משותפת מטעם המגזר העסקי. בסיומם של דיוני שולחן עגול של מנהלים בכירים מאירופה ומארה"ב, התאחדו הנציגים והחליטו לנסח יחדיו מסמך עקרונות בנושא שינוי האקלים והמגזר העסקי.
מסמך העקרונות כולל מספר נקודות וביניהן:
קריאה לפיתוח סטנדרטים לדיווח ומדידה גלובאליים אחידים
המשך פיתוח מנגנוני סחר בפליטות
התמודדות עם החשש מ"זליגה" ומעבר תעשיות למקומות עם רגולציה חלשה יותר בתחום
עידוד כלים ותמריצים לסקטור הפרטי לפיתוח טכנולוגיות להפחתת פליטות ולהרחבת כוח האדם בנושא
פיתוח ועידוד תחום ההתייעלות האנרגטית
הגדלת מעגל המדינות המחויבות בהפחתת פליטות
נציגי העסקים רואים בעצמם גורם חשוב בנושא שינוי האקלים ומוכנים להתחייב להפחתת פליטות. יחד עם זאת על מנת לא לפגוע בהמשך הפיתוח הכלכלי ובתחרות ההוגנת, העבירו מסמך עקרונות וביקשו מהממשלות השונות להתייחס למסמך זה בעודם מתדיינים על הסכם חדש.

קופנהגן בעיתונות
פרופ' דני רבינוביץ' על ההצלחה במיקוד תשומת לב עולמית ואנרגיה פוליטית במשבר האקלים ואי ההצלחה לחולל מהפך דרמטי, בעיקר בשל היעדרותם של יעדי פליטה מחייבים ותאריכי יעד לעמידה בהם מן ההסכם לחץ כאן

ארנה אנג'ל, אדריכלית, סמנכ"לית תכנון וקיימות בקבוצת שיכון ובינוי על הקשיים והבלבול בארגון הועידה ואחריות ישראל בדרך להפחתת פליטות לחץ כאן

יומיים טרם סיום הוועידה, נראה כי הניסיון ליצור אמנה שתחליף את קיוטו שתקפה עד 2012 לא יישא פרי.
במקום זאת, נעשים מאמצים לגבש הצהרת כוונות ולהתוות את המסלול לקראת גיבוש אמנה מחייבת.
לכתבה המלאה ב"הארץ"

לאחר התקרית ב- 13 בדצמבר במהלכה יצאו מהדיונים לגבי עתיד פרוטוקול קיוטו נציגי כ- 130 מדינות ובהן סין והמדינות העשירות בנפט, חזרו הצדדים לשולחן הדיונים ב- 14 בדצמבר במטרה לפצות על הזמן האבוד ולנסות להגיע לפתרון בשתי הסוגיות המרכזיות: סיוע כלכלי וטכנולוגי למדינות המפותחות ומידת מחויבותן להפחתת פליטות גזי חממה.
לכתבה המלאה על עזיבת המדינות המתפתחות את הוועידה ב Wall Street Journal
לכתבה על החזרה לשולחן הדיונים ב Ynet

האיחוד האירופי דוחה את יעדי ההפחתה שהציגו ארה"ב (הפחתה של 4% עד 2020 בהתבסס על נתוני הפליטות מ – 1990) וסין בטענה שאינם מספיקים בכדי למנוע אסון אקלימי.
לכתבה המלאה ב- Times

פתיחת הוועידה ברוח פרשת "קליימטגייט", שחשפה כי מחקרים מדעיים עליהם התבססו ה IPCC בקביעה שהאנושות אחראית להתחממות הגלובאלית אינם מהימנים.
לכתבה המלאה ב- NRG

קופנהגן – מה צפוי, שחקני המפתח, המחלוקות והסיכוי להסכם משפטי מחייב.
לכתבה המלאה ב- Ynet

היערכות ישראל לשינוי האקלים
בנאומו בקופנהגן, הצהיר הנשיא שמעון פרס כי ישראל תפעל לצמצום של 20% מהגידול הצפוי בפליטות עד 2020. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שיבח את פרס על הגדרת היעדים, וראה בכך צעד משמעותי במחויבות ישראל למאבק העולמי בשינויי אקלים שיחייב שורה של צעדים מקיפים ושינויים משמעותיים בכלכלה הישראלית. ארגוני הסביבה התאכזבו הן מההגדרה הנמוכה ביחס ליכולותיה של ישראל והן מהעדר תוכנית פעולה. לתגובת השר ארדן והנאום המלא באנגלית ובעברית באתר
לביקורת הארגונים הסביבתיים ב Ynet לחץ כאן
דו"ח מקינזי
הדו"ח, אשר פורסם בנובמבר 2009 בהזמנת המשרד להגנת הסביבה, ממפה לראשונה בישראל את פוטנציאל הפחתת הפליטות של גזי החממה והעלויות הנלוות. להלן עיקרי הדו"ח:
בתרחיש של "עסקים כרגיל" ישראל צפויה להכפיל את פליטות גזי החממה עד שנת 2030!
> שיעור גבוה בהשוואה למדינות מפותחות בעולם, בשל גידול אוכלוסין וגידול בתמ"ג לנפש.
ניתן להפחית כשני שליש מהגידול הצפוי בפליטות בעזרת-
> אמצעים טכניים ובהם מבנים "ירוקים" ותחבורה מתקדמת ויעילה.
> אנרגיה ירוקה- הפקת 25% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות.
יישום תוכנית ההפחתה טומן בחובו הזדמנויות רבות למשק הישראלי ובהן-
> הובלה טכנולוגית והתמקמות בחוד החנית של תעשיית הקלינטק העולמית.
> עצמאות אנרגטית וע"י כך יציבות פוליטית והגנה מפני תנודות מחיר חדות.
> תמיכה במועמדות להצטרפות ל OECD.
יישום התוכנית אינו כרוך בתוספת עלות למשק עקב החזר ההשקעה באמצעות החיסכון המתקבל.

ב- 6 בדצמבר פרסם מבקר המדינה דו"ח המתייחס לטיפול בפליטות גזי חממה בישראל. הדו"ח קורא להפחתת פליטות ולהרחבת מערך ניטור הפליטות, לא רק מתוך מענה למחויבות פורמלית אלא גם תוך התחשבות בשיקולי עלות תקציבית עתידית ותועלת חברתית וכלכלית ארוכת טווח.

אתר ועידת קופנהגן– תחזיות, סדר יום, שידורים חיים ועוד