כנס ישראל לאחריות תאגידית 2010
כנס מעלה 2010 לאחריות תאגידית נערך ב- 31 באוקטובר 2010. הכנס הווה "יום אחריות תאגידי שנתי", משך כ- 1,000 משתתפים – מנכ"לים בכירים, מנהלי אחריות תאגידית, מנהלי איכות סביבה, משאבי אנוש ועוד. הכנס מהווה מקום מפגש לעסקים, ארגונים חברתיים וסביבתיים ונציגי רשויות.
עופרה שטראוס – יו"ר קבוצת שטראוס ויו"ר מעלה אמרה בכנס:
"הכוח וההשפעה שהוחזקו בעבר על ידי תאגידים, כמונו, עובר ליחיד. .. היחידים היום יודעים הרבה יותר על כולם ועל הכל – עולם עם הרבה פחות סודות, עולם שקוף יותר. בעולם כזה עלינו כחברות לנהוג בקודים הנהוגים בין בני-אדם".
נקודות נוספות שעלו מדבריה:
השינוי הגדול הוא שהנהלות ודירקטורים רואים באחריות תאגידית כחלק מתפקידם.
לא ניתן להמשיך לצמוח אם אתה פוגע בצרכנים שלך.
אי אפשר לנהל היום את המשאב האנושי בלי שוידאנו שאנו מעסיקים את כל שכבות החברה. כוח העבודה מגוון מייצר יתרון יחסי למדינת ישראל.
בכנס דווח על צמיחה של כ- 20% במספר החברות המטפלות באחריות תאגידית בשנה החולפת.
עוד מהנתונים שהציג בכנס מנכ"ל מעלה מומו מהדב:
האחריות התאגידית מתחילה להיתפס כאסטרטגיה עיסקית. 30% מתוך 500 החברות הגדולות בעולם מדווחות על קשר בין האחריות התאגידית לליבה העסקית.
בישראל בכ-25% מחברות ת"א 100 יש היקף טיפול משמעותי באחריות תאגידית ויותר.
העולם התאגידי הופך לשקוף. מה שהיה מידע פנימי בחברות הופך לנחלת הכלל.
"האיתותים שמעידים על הקפיצה" כוללים: עובדים המחפשים משמעות במקום העבודה, ציפייה כלכלית-סביבתית "לעשות יותר בפחות" והבנה מתעצמת על הצורך בשיתופי פעולה אסטרטגיים בין ממשל, עמותות ועסקים כדי להביא לאימפקט משמעותי.
רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים:
המשבר הפיננסי האחרון חשף חולשות רבות של המערכת הפיננסית. הוא חשף את החולשה בראייה הכללית ובהתווית הדרך.
התוצאה של המשבר היא חשיבה מחודשת שבאה לחזק את הרגולציה ואת נושאי הממשל התאגידי ובעזרת הכלים של הממשל התאגידי לטפל בחולשות ובסיכונים.
לדירקטוריון יש תפקיד מכריע ביצירת תרבות מארגונית ראויה. בראש ובראשונה במינויים, במינוי אדם שיכול להגשים ולהביל את חזון הדירקטוריון ובהמשך במדיניות התגמול וכמובן שגם בכלים ובתשתיות. הקוד האתי משתמש כמעטפת לניהול תרבות ארגונית ראויה.
יש מקום גם לרגולציה מבוססת עקרונות – פתוחה אך זאת בתנאי שלגופים במשק יהיו עקרונות..
ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים
כנס מעלה הפך למדורת השבט של האחריות התאגידית בישראל.
לקיחת אחריות חברתית חייבת להיות חברתית חייבת להיות חלק מפעילותו של כל ארגון עסקי
הבנק מעודד גיוס של עובדים ממגזרים שונים. אנו גאים בהשמה של עובדים אקדמאיים ממוצא אתיופי בשיתוף עם עמותת "עולים ביחד", קלטנו כבר 12 מבוגרי התוכנית. כשמושיטים יד ופותחים מאת הלב מקבלים לא רק ערך חברתי אלא עובדים מקצועיים ומסורים.
יוסי ורדי וגליה מאור בשיח על תקשורת ישירה עם לקוחות בעידן הדיגיטאלי:
יוסי ורדי – האינטרנט הפך מכלי שימושי לכלי שמאפשר לאנשים לנהל את החיים החברתיים שלהם. לראשונה, הטכנולוגיה נותנת את האפשרות ואת הכלים לניהול חיים חברתיים ורגשיים.
גליה מאור – אנחנו צריכים להיות קשובים ללקוחות, לשתף אותם ולהיות שקופים. למפקידים בבנק יש זכות לומר את דברם ואנחנו רוצים לשמוע. מי שרואה בשקיפות אורך חיים לא ייתקל בבעיות במעבר למדיות החברתיות.
אורנה סגל, מנכ"לית מנפאוור
אנחנו ניפגשים עם אנשי הגיוס שלכם ועדיין יש חסמים קשים בגיוס אנשים שלא ניראים כמונו.
העולם העסקי יכול וצריך לחולל את השינוי ולא מסיבות חברתיות אלא בגלל הכדאיות העסקית.
צריך להחליט ש'אצלי בארגון אני מקפיד על אחוז גיוון של אוכלוסיות שונות' ולא מדובר בשניים או שלושה אנשים, אלא בשיעור שיש לבדוק מדי רבעון שאכן מגיעים אליו.
בדיון על רב תרבותיות, אותו פתח הסופר סייד קשוע, ניכר הומור רב. עם זאת, הנושא עצמו, של גיוון בתעסוקה, אינו כל כך קליל, כפי שהשתקף בדברי משתתפי הדיון, מנהלים צעירים מאוכלוסיות מגוונות, אשר מתקשות להשתלב בשוק התעסוקה.
קיזוז ההשפעות הסביבתיות של הכנס
כנס מעלה, כמו רוב הפעולות האנושיות, מייצר פסולת, פליטות גזי חממה וזיהום. אנו עושים מאמץ מיוחד להקטין למינימום את כמות הפסולת הנוצרת בעקבות הכנס, וממשיכים במסורת, זו השנה הרביעית, של קיזוז פליטות הפחמן. הקיזוז נעשה ע"י חישוב פליטות הפחמן- תרגום הפליטות לעלות כספית- תשלום כספי לפרויקט סביבתי חברתי מוצע.
השנה אנו מקזזים את פליטות הפחמן ע"י תמיכה בפרוייקט התייעלות אנרגטית במבנים חברתיים, כגון: מפעלי איל"ן, בתי תמחוי במגזר הדתי, בתי יתומים, עמותות נזקקים, מקלטים לנשים מוכות. פרויקט המסייע, בעזרת האשראי הפחמני, לבצע התייעלות אנרגטית וחיסכון בעלויות במוסדות אלו.
פרויקט קיזוז הפחמן נעשה בשיתוף עם יוזמת האנרגיה הטובה (ע"ר).