לא צוקרברג הבא, אבל גומרים את החודש

כתבתה של אסתי אהרונוביץ במוסף הסופ"ש של הארץ
מאת: מערכת האתר | 04/12/2011

דבר חיובי אחד בטוח צמח מההיי-טק: התגלתה סביבת עבודה שבה יכולים אנשים עם תסמונת אספרגר, אוטיסטים בתפקוד גבוה, להשתלב בבקרת איכות של תוכנות מחשב – עבודה שאינה מחייבת כישורים חברתיים אבל תובעת דייקנות. ולמרבה השמחה, יותר ויותר חברות מצטרפות לטרנד
במבט ראשון, שום דבר לא נראה חריג בכיתת הלימוד של אסתר צבר. קבוצת הסטודנטים שלה, שלומדים קורס בבידוק תוכנה במשרדי חברת ECI בקרית עתידים בפתח תקוה, נראית כמו קבוצת גיקים, אוהבי מחשבים, טיפוסית. במבט שני כבר ברור שמשהו בקבוצה זו שונה. אולי זו האינטונציה, הניגון של דברי כמה מהסטודנטים, אולי אלו ההערות שאחד מהם זורק כל הזמן לאוויר, אולי זה הבחור שיושב לידי ולא מפסיק לרקוע ברגליו.

אצל תשעת הסטודנטים של צבר, בגילים 20-40, אובחנה בשלב כלשהו בחייהם תסמונת אספרגר, המתבטאת בעיקר בקשיים באינטראקציה חברתית ורגשית. היא נמצאת על הקצה ה"קל" של קשת האוטיזם ובעלי התסמונת מתקשים בפענוח קודים חברתיים במצבים יומיומיים. השפה שלהם תבניתית, והם יתקשו להבין ביטוי בעל כפל משמעות, משפט אירוני או ציני, אף שרובם בעלי אינטליגנציה תקינה ואף גבוהה מהממוצע.

זה שלוש שנים משלבת צבר בוגרים עם אספרגר במקומות עבודה בתחום ההיי-טק, לאחר שהכשירה אותם כבודקי תוכנות (בקרת איכות – QA). בוגריה השתלבו בחברות כמו קודאק, בנק הפועלים, Rosetta Genomics, Hp ועוד. אין זה מובן מאליו, רוב אנשי האספרגר אינם עובדים בעיסוק שתואם את יכולתם האינטלקטואלית, אם בכלל. סוד ההצלחה של צבר הוא, למרבה האירוניה, בחשיפתם. בעזרת ענת בן מאיר, מרפאה בעיסוק בתחום האוטיזם, היא מסבירה למעסיקים את הלקות, במה הם עלולים להיתקל כמעסיקים וכיצד להגיב. לצד הקורס המקצועי שמעבירה צבר, עובדת בן מאיר עם התלמידים על הכישורים החברתיים שיהיו נחוצים להם במקום עבודה מסודר.

לכתבה המלאה באתר הארץ לחצו כאן