סיכום כנס BSR 2009 סן פרנסיסקו

כללי: הכנס השנה היה תחת הכותרת של שלושת המשברים העולמיים: הכלכלי, האקלים והאמון. הכנס היה מאורגן עפ"י מפת דרכים המורכבת משלוש תמות, אשר לתפיסת BSR יסייעו לעסקים להתמודד ולצאת מהמשבר מחוזקים:
* חדשנות לקיימות
* תכנון מחדשת של המערכות System Redesign – המערכות והתהליכים לפיהם עסקים וארגונים פועלים כיום צריכים לעבור שינוי. שתי דוגמאות בולטות הן תכנון לקיימות, אפס פסולת וכו'. עיריית סן פרנסיסקו למשל אסרה על השלכת מזון. דוגמא שנייה מתייחסת לשאלות מימשל תאגידי והקשר בין כללי המימשל התאגידי.
* הכוח של רשתות – The Power of Networks

Reset Economy, Reset World מבט עולמי על אחריות תאגידית 2009 – מאמר מסכם
מה קורה באחריות תאגידית בעולם? כיצד השפיע המשבר הכלכלי בארה"ב על רמת הטיפול של החברות הגלובאליות באחריות תאגידית? ומה קורה עם אחריות תאגידית בשווקים המתעוררים?
כנס BSR השנתי, הכנס המרכזי בעולם לאחריות תאגידית נערך השנה בסן פרנסיסקו עם כ- 1,000 מנהלים מרוב החברות הגלובאליות בארה"ב ומחוץ לה.
כותרת הכנס Reset Economy, Reset World כמו ביקשה להסתכל למשבר הכלכלי העולמי "בעיניים" ואכן, דווקא האווירה של שלבי התיקון הראשונים של תקווה ליציאה מהמשבר הזמינה חשיבה נועזת, לפחות במונחים של הכלכלה האמריקאית. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא העיסוק הנרחב בשאלת מודל חדש של "צריכה בת קיימא". התייחסות ספקנית למודל הצריכה האמריקאי לא הייתה אפשרית עד לאחרונה ובוודאי שבעידן בוש אשר הגדיר את הפטריוט האמריקאי כצרכן.
אווירת השינוי של אובמה ריחפה מעל הכנס. כאשר שמים בצד את הויכוח בין ישראל לאובמה, מתגלים מהלכים מרשימים המבקשים להוביל שינוי בשיתופי הפעולה בין עסקים לממשלות. אחת הדוברות בכנס – השגרירה המיוחדת של הילארי קלינטון לשיתופי פעולה גלובאליים מונתה לתפקיד כדי להעביר את המסר של מימשל חדש המבקש ליצור שיתופי פעולה חוצי מגזרים: מימשל, עסקים וארגוני חברה וסביבה כדרך לקדם את החברה, הסביבה והכלכלה במדינות המתפתחות.
אנשי BSR הציגו מפת דרכים להתמודדות עסקים עם שלושת המשברים העולמיים: הכלכלי, האקלים והאמון:
* חדשנות לקיימות – הציפייה כי חדשנות עסקית תקדם ותמנף פיתוחים סביבתיים מעולם לא הייתה גדולה יותר. סגנית נשיא נייק לקיימות הציגה את החזון של נייק להגיע בסופו של דבר למודל עסקי של "השכרת הנעל והעיצוב" כדוגמא בולטת לכך.
* תכנון מחדש של המערכות System Redesign המערכות והתהליכים לפיהם עסקים וארגונים פועלים כיום צריכים לעבור שינוי. עולם העסקים האמריקאי המורגל כלכך ל"פרוססים" עובר שינוי המבקש לאמץ גישה רב תחומית יותר כדי להשיג תהליכים סביבתיים ויעילים יותר. הדוגמאות של מחויבות חברות ל"אפס פסולת" הן החזקות ביותר להמחשה של השינוי העצום אותו נדרשות חברות ליישם.
* הכוח של רשתות The Power of Networks. אין מומחים יותר מהאמריקאים ברישות מקצועי אבל הציר הזה נועז הרבה יותר. הדגש הוא על קהילות צרכנים, לקוחות, שותפים, שווקים מתעוררים, ארגוני צרכנים, חברה וסביבה ועוד. החדשנות לא תגיע מהמטה אלא מהשטח, טען מומחה אמריקאי מוביל. מנכ"ל eBay תיאר את תפקידו כראש העיר של קהילת המוכרים והקונים ב eBay ואת הצורך של הארגון להקשיב וללמוד מהקהילה כבסיס לקיום החברה.
באופן שאולי אינו מפתיע, דובר המליאה המרענן והנועז ביותר היה אחד מאנשי העסקים הבולטים והעשירים בסין, מייסד ומנכ"ל של חברת מיזוג אוויר סינית. שתי האמירות האינטואיטיביות שלו על ההקבלה בין המשקל הנכון לאדם לבין הגודל האופטימאלי לחברה עסקית והחשיבות של אושר אישי שאינו בהכרח נובע מצריכה גבוהה יותר, ליוו את השיח של המשתתפים והדוברים לאורך שלושת ימי הכנס. אין סיכוי להמשיך לחיות בעולם עם אותה רמת צריכה טען והתריס כנגד המודל האמריקאי של גדול יותר, טוב יותר…
ועבורנו, בישראל, האם נדע לרתום את החדשנות והנועזות של עסקים ישראלים לחברה וסביבה טובות יותר?
עוד על כנס BSR ניתן למצוא באתר הארגון https://www.bsr.org/

עיקרי דברים ממושבי מליאה
שיח פתיחה בהנחיית ארון קרמר – מנכ"ל BSR עם מנכ"ל ה GRI ויו"ר אתוס – ארגון האחריות התאגידית בברזיל.
שני הארגונים נקטו לראשונה עמדה ברורה וציבורית בנושאים הקשורים לתחום. אתוס פנה בשם חבריו למנהיגי המדינות לקראת ועידת קופנהאגן . ה- GRI פרסם קריאה לממשלות לחייב דיווח חברתי.
הקשר בין שלושת המגזרים- מימשל, עסקים וחברה אזרחית עובר שינוי והגדרה מחודשת. האווירה הציבורית נותנת אמון מסויים במימשל הציבורי וביכולתו לפתור בעיות. חברות עסקיות מחוייבות להשקעה בבניית אמון מחודש עם ממשלות. עם כל הביקורת על חברות עסקיות בהקשר של הרווח והביצועים הרבעוניים, יש לחברות גם צורך קיומי טבעי לחשוב לטווח ארוך וכאן גם נקודת חוזק בקשר עם ממשלות.
מתקיים שינוי הדרגתי מהגישה המסורתית של עסקים להתנגד לרגולציה בהקשר הסביבתי. חברות גדולות כדוגמת נייק פרשה מלשכת המסחר בארה"ב היות והלשכה התנגדה לרגולציית ה US CAP.
Ambassador Elizabeth frawley Bagley השליחה המיוחדת של משרד החוץ האמריקאי לשיתופי פעולה גלובאליים.
הנשיא אובמה הגדיר מטרה של עידן חדשת של שותפויות רב סקטורליות. מקדמת שותפויות ציבוריות – פרטיות. מעבירה כיום את המסר לכל השגרירויות של ארה"ב בעולם. נושא הביטחון התזונתי קריטי ברמה עולמית.

ZHANG YUE נשיא ומייסד BROAD AIR CONDITIONING, סין
גישה מאוד רעננה.. אמירה מרכזית: גדול יותר זה לא בהכרח טוב יותר… אדם שמן יותר אינו מאושר יותר מאדם במשקל הנכון. האנלוגיה הזו רלוונטית לדעתו גם לחברות עסקיות: גדול יותר זה לא בהכרח טוב יותר. כפי שלכל אדם יש המשקל הנכון שלו כך גם לחברה עסקית של גודל מתאים. דור ההורים היה מאושר יותר מדור הילדים – יש להם יותר מידיי, וזהו סימן לא טוב לעולם…
אין סיכוי להמשיך לחיות בעולם עם אותה רמת צריכה. יש כיום עודף צריכה ולכן הצריכה חייבת לרדת. גם בסין רואה דוגמאות לשיכנוע צרכנים לקנות מקררים למרות שאינם מחוברים לחשמל..
החברה שלו עוסקת בפיתוח פתרונות ברי קיימא. המזגנים צורכים פחות ממחצית צריכת החשמל הממוצעת בטכנולגויות חדשניות, מוצרים לבתים ברי קיימא. מאמין כי המקורות מהמסורת מלמדים על צריכה נבונה, קיימות, חיסכון במשאבים, מיחזור. ניתן ללמוד ולהשתמש כמקור לחדשנות.
מאמין כי יש תקווה למשמעות מלאה וחדשה של אחריות תאגידית בהקשרים אלה.

מנכ"ל EBAY Johan Donahoe
מדגיש את המודל העסקי של EBAY כמודל ירוק/בר קיימא התורם להפחתת פסולת, מיחזור וצריכה נבונה. מוצרים יד שנייה הנמכרים באתר ממשיכים להביא שימוש ואינם הופכים לאשפה. מדגיש כי בחרו לעבוד עם רשות הדואר האמריקאית כדי להשתלב במערך הדואר הקיים ולא ליצור מערך מקביל אשר יגדיל את טביעת הרגל האקולוגית. המודל גם מסייע לעסקים קטנים ברכישת ציוד מגוון ומכירה של פריטים שונים. מגדיר עצמו כראש העיר של קהילת EBAY.
מספר כיצד מכר את הנייד הישן שלו בטלפון ורשם מראש כי התשלום יועבר לארגון חברתי. האופציה קיימת. הקונה בחר בטלפון שלו בשל סיבה זו.
פנו לעובדים להקמת צוות "ירוק" אשר יעלה הצעות כיצד להפוך את החברה לירוקה יותר. הצטרפו כ- 2,000 עובדים.. יש כרגע כ- 600 הצעות שונות הנבדקות אצלם בתחום.
מדגיש לסיום את החשיבות של למידה תמידית – הקהילה היא מקור העסק של EBAY ולכן נמצאים עימם בדיאלוג שוטף, מקפידים על שקיפות גבוהה ומודעים לכך כי כל החלטה, שינוי או פעולה עשויים לעורר דיון וביקורת ערים בקהילת מחזיקי העניין של החברה.

Fadi Ghandour, מייסד ומנכ"ל Aramex International
חברה לשינוע חבילות הנמצאת באמירויות. דיבר על נושאים באחריות תאגידית שייחודיים לעולם הערבי: חוקים המגבילים העסקה של נשים וגברים יחד במקום העבודה, תרומות לא תמיד מגיעות ל"ידיים הנכונות", ילדים ונוער – 50% מהאוכלוסיה מתחת לגיל 25 – דאגה לפרנסה לדור העתיד, לרוב הספקים אין מדיניות או תרבות של אחריות תאגידית – בהקשר של שרשרת אספקה קשה יותר להטמיע את המדיניות.

שיח חדשנות וקיימות. בהשתתפות: חנה גונס – סגנית נשיא נייק לקיימות, פרופ' רוזבת' מוס קנטר מביה"ס למינהל עסקים בהארוורד, וגון קאו יועץ ומומחה לחדשנות
כדי להבטיח חדשנות בארגון צריך מנגנון ברור, ידוע ואפקטיבי לפיתוח חדשנות. חדשנות מגיעה כיום מהשטח, מקשרי הלקוחות, מהשווקים המתעוררים בהם החברות פועלות ולא מהמטה. מתאר את מוצר טיהור המיים של P&G אשר עדיין לא נוצר לו שוק מסחרי והחברה מחלקת אותו באמצעות ארגון ללא מטרת רווח מתוך מחשבה לטווח ארוך על המשך פיתוח של המוצר, למידה מהשימוש בו בשטח. אנשי הפיתוח יוצאים וגרים אצל המשפחות במדינות המתפתחות ולומדים בצורה אחרת לחלוטין על צורכי הפיתוח והחדשנות.
פרויקטים של אחריות תאגידית מאפשרים ניסיון של מוצרים. הדוגמא של פרויקט IBM להשתמש ברשת המחשבים העולמית כדי ליצור זמן עיבוד נתונים למחשבי מחקר. כאשר המוצר פותח IBM שיערה שלא תוכל לממש אותו כמוצר כלכלי היות וכל התפיסה היתה לחלוטין לא מוכרת. לכן החליטו להשתמש במוצר למטרה חברתית וכך לאפשר המשך פיתוח ושיפור של התוכנה.
חנה גונס:
מאמינה כי נייקי תגיע בסופו של דבר למודל עסקי בו היא למעשה "משכירה" את הנעליים והעיצוב שלהן. מאמינה כי הסביבה העסקית הרחבה קריטית ליכולת של חברה לפתח תהליכים סביבתיים יותר בייצור ובמכירה. קשה מאוד לעשות זאת לבד. רואה תפקיד חשוב למנהלי אחריות תאגידית אשר צברו יכולת ייחודית של דיאלוג עם מחזיקי העניין ויוצרים מעגלים פוטנציאליים לחדשנות.

מנכ"ל אלקטל לוסנט
העולם חווה כיום משבר אמון רחב במסגרתו מי שהיו בעבר בעלי הסמכות: מומחים, גופי מימשל, ראשי עסקים וכו' זוכים לרמת אמון נמוכה יחסית. הדוגמא של אתרי ביקורות על מלונות כחלופה אמינה יותר לכאורה ממדריכים מוסמכים; איננו יודעים דבר על סגנון החיים, הציפיות והערכים של הממליצים מהציבור ובכל זאת, יש נטייה לתפוס אותם כאמינים יותר. סקר האמון השנתי המתפרסם בכנס דאבוס מידי שנה מלמד כי ראש העיר, נוטריון, משפחה וחברים הם מי שאנו בוטחים בהם היום.. בתחתית הרשימה – מנהיגי דעה, מומחים…עסקים אינם במקום טוב.
האמון חייב להיבנות מחדש, אחריות תאגידית צריכה להיות חלק משמעותי יותר מהאסטרטגיה העסקית, להוריד את המינון של השפה הערכית באחריות תאגידית ולחזק את המינון של מודל עסקי והיגיון עסקי. אחריות תאגידית היא חלק מהמודל העסקי ואסור שתיתפס כמותרות. הבנייה של האמון מתחילה בחברה עצמה, באמונה כי החברה עושה את הדברים הנכונים, רק הקפדה שכזו תביא להקרנה החוצה ורכישת אמון מחזיקי העניין. כדי להרוויח את "הרישיון העסקי" לפעול יש לפעול בשקיפות, בבהירות ולגלות מחויבות גבוהה לתעסוקה, לייצר הזדמנויות לאנשים. הבסיס הוא מנהיגות, החל מהמנכ"ל ותפקיד מנהלי ה- CSR הוא לרתום את המנכ"ל ככל הניתן.
הנושא הקריטי ביותר לעסקים הוא עדיין תעסוקה, זוהי האחריות הבסיסית והחשובה ביותר של עסקים. ביטחון תעסוקתי הוא הציפייה הברורה ביותר של אזרחים מעסקים: "מה אתם עושים כדי להבטיח לי שאוכל לשמור על סגנון חיי, לפרנס את משפחתי וכו'".
על המשבר הכלכלי ומשבר האקלים צריך כעת לשלם.. העולם לא יכול לעמוד בעלויות הגבוהות של המשך פגישה במשאבי כדור הארץ.
מאמין כי המעבר ל 20-G טוב יותר מהייצוג המוטה של ה 8-G ומבטיח ייצוג של הכוחות והפיזור הכלכלי של המאה ה- 21 בצורה הוגנת יותר.
לועידת קופנאהגן תפקיד קריטי. מאמין כי עסק צריך להשתמש בועידה כמראה ולשאול מה המשמעות עבור העסק. לוודא כי ייצר הזדמנויות ולא מטלות. רואה את הטיפול באתגרי האקלים כמהפכה מקבילה להזדמנויות שנוצרו במהפכת האינטרנט, השבבים וכו'. מאמין כי זו תהיה המהפכה הירוקה – מקור חדש ליצירתיות שתאפשר לבדוק ולפתח פתרונות חדשים. מאמין כי כבר כעת ישנם בפיתוח ונצפה בשנים הקרובות בשיטפון של המצאות ופיתוחים חדשים.
מאמין כי בעוד מספר שנים נראה רגולציה מחייבת על נושאי אקלים. הדרך להיערך לכך היא להתכונן כבר כעת, להפנים כבר כעת במודל העסקי את הדרישות החדשות גם אם אינן מחייבות עדיין. הדוגמא של השינוי הרגולטיבי אשר חייב חתימת יו"ר בדוחות על תאונות עבודה. עצם תהליך הגילוי והמעורבות של היו"ר גרם לרמת טיפול גבוהה יותר וצמצום אחוז התאונות היחסי.
מייחס תפקיד חשוב לוועדת אחריות תאגידית בדירקטוריון היות ומביא למעורבות גבוהה יותר של חברי דירקטוריון ומעלה את רמת המחויבות.

מושבי משנה
מדיניות ציבורית ואחריות תאגידית – הנושא נדון גם המליאה. ישנן יותר ויותר דוגמאות אסטרטגיות של שיתופי פעולה בין חברות לממשלות בנושאי בריאות, חינוך, תעסוקה ועוד.
על תפקיד מנהל האחריות התאגידית: מנהל הקיימות של חברת פורד הדגיש כי תפקידו עיקרי הוא לצאת לשטח, לשמוע מה אומרים מחזיקי העניין של החברה, לפתח עימם דיאלוג שוטף, לא להתרגש מהביקורת אלא לאסוף את הדעות ולשלב אותן במדיניות של החברה. תפקידו של מנהל האחריות התאגידית הוא לפעול במרחב החופף בין נושאי חברה, סביבה וכלכלה ולמצוא את נקודות האיזון בניהן. לדוגמא: פנייה לחברה לגבי מוצרים סביבתיים יותר אינה יכולה להביא לשינוי אם לא יימצא מודל כלכלי נכון ויובטח כי נכונה גם מבחינה משאבי אנוש למשל.

אחריות תאגידית בדירקטוריון: שיח בין ארון קרמר לסגנית נשיא בחברת SHELL.
רואים תפקיד משמעותי לועדת אחריות תאגידית אם כי ברור כי זהו צעד מתקדם יחסית ומתאים לחברות אשר הטיפול בנושא CSR רחב יחסית.
ההתחלה היא באמצעות דירקטוריון מתעניין ומחויב לנושא ובהתאם להתקדמות והצורך יש להקים ועדה. מתאים במיוחד כאשר תחומי העיסוק רחבים הוועדה יכולה להיכנס לעומק, לפתח תוכנית שנתית של למידה וטיפול. ככל שאיומי/סיכוני/תחומי פיתוח הקשורים לאחריות תאגידית גבוהים יותר כך החשיבות של ועדת אחריות תאגידית בדירקטוריון חשובה יותר.
נשים בדירקטוריון – בעיה גם בארה"ב ובאירופה. נורווגיה העבירה לאחרונה חוק על 40% נשים בדירקטוריונים.

ECOLITERACY fritjof Capra הדובר הוא איש חינוך אקולוגי ותיק.
גישה אקולוגית היא רב תחומית ביסודה ולכן לא ניתן להעביר אותה בצורה מוצלחת אלא אם קיים צוות רב תחומי המסוגל לעבוד היטב יחד. נותן דוגמא על פיתוח תוכנית הכשרת מורים לחינוך אקולוגי בביה"ס – כאשר התברר כי המורים אינם עובדים אחד עם השני השקיעו את השנים הראשונות בבניית קהילה עובדת ורק אז המשיכו להכשרה באקולוגיה. משמעותי לעסקים המבקשים להטמיע שינוי מערכתי בתהליכי הפיתוח, הייצור , השירות, המכירה וכו'.
אקו עיצוב – גישה המבקשת ללמוד מ"הזרימה" הטבעית של הטבע וליישם את העקרונות בעיצוב. כך- הפסולת של עסק אחד הוא חומר הגלם של עסק אחר.
לקח נוסף לארגונים מהמערכת האקולוגית: ככל שהמערכת מגוונת יותר במרכיביה, עמידותה למשברים תהיה גבוהה יותר.

צריכה בת קיימא שיח בהנחיית ארון קרמר בהשתתפות: פרופ' דיויד אור מומחה לקיימות, סגן נשיא יוניליוור לקיימות ויועץ עסקי לשיווק וקיימות.
אקו חרדה – נראה כי מתחיל לגדול דור של צרכנים החרדים מהשרשרת היוצרת את ההשפעה הסביבתית של המוצר: רכיבים, שינוע, יצרנים ועוד.. המפתח לצריכה בת קיימא כדי להימנע מכך:
לחשוב על עצמך – לאכול בריא וכו' ישמור גם על פרופורציות נכונות
לחשוב על אושר – החיפוש אחר אושר מגדיר סדרי עדיפויות נכונים ויגדיר מחדש את התפיסות הערכיות.
האתגר הגדול ביותר בצריכה בת קיימא הוא גרינווש! הצרכן מותקף בקמפיינים פרסומיים שונים ארש אינם בהכרח מייצגים מוצרים ושירותים ברי קיימא..
הסיפור מאחורי המוצר הוא מאז ומעולם המפתח לשיווק מוצלח ואמון הלקוח (ילדים נשבעו שתפוח עץ ממותג מיקי מאוס טעים הרבה יותר מתפוח עץ רגיל…). צריך לפתח את הסיפור של צריכה בת קיימא. עולם הפרסום יודע למכור ויש לרתום אותו לפיתוח הסיפור של צריכה בת קיימא.

THINK BIG! שיח עם מספר דוברים בינהם נציג קוקה קולה.
מציג תיאור מקרה של פיתוח רשת ההפצה של קוקה קולה במדינות מתפתחות ליצירת רשת שיווק לנושאי בריאות ולפיתוח מקומות תעסוקה בקהילה. יש את הדוח. התחייבו לכך במסגרת תוכנית של גורדון בראון לממש את יעדי המילניום של האו"ם במסגרתה קרא לעסקים לקחת התחייבויות מסוג זה.

פיתרון בעיות: שיח עם אדם קאהן, מומחה לדיאלוג אשר עבד מטעם מספר חברות גדולות על פיתוח תוכניות אחריות תאגידית עם הקהילה.
תהליכי העבודה בקהילה צריכים לצאת מההבנה כי יש להם דינימאקה וחיים משל עצמם, בדיוק כמו פארק אשר מרגע שסיימו את תהליך התכנון שלו מקבל חיים עצמאיים. לכן מעורבות ארגונים בשינוי חברתי חייבת לצאת מנקודת ההנחה כי ניתן לתכנן ולהשתתף אך לא לשלוט בתהליך. .
התפקיד של עסקים לשינוי חברתי קריטי – יש להם את היכולת לחדש, לפתח פתרונות לצורכי השוק. אך אם אינך חלק מהבעיה, אינך יכול להיות חלק מהפיתרון ולכן נדרשת מעורבות והבנה לחלק של העסק בבעיה.

השינוי בתפקיד צוות אחריות תאגידית בעקבות המשבר: שיח עם ריצ'רד גיליס, מנהלPlanA ב Marks&Spenser (ותיק בארגון, היה קודם מנהל מסחרי).
התפקיד העיקרי של מנהל אחריות תאגידית – הובלת תהליכי שינוי Culture Change : מחינוך, דרך מודעות ועד מחויבות ארגונית לתכנית. איך עוברים ממודעות למחויבות?
מחויבות מנכ"ל מוצהרת לתכנית וליעדים מספריים כתובים. חתימה על תכנית ארוכת-טווח, שמחייבת גם המנכ"לים הבאים. להדפיס (לא באינטרנט) כדי שלא ניתן יהיה לשנות.
לשנות את "שפת האחריות התאגידית" בארגון לשפה מסחרית. למשל – במקום "הפחתת פליטות פחמן" לומר "חסכון באנרגיה". בכל דבר להראות את ROI. למשל – שת"פ עם Oxfam (מי שמביא בגדי S&M לחנויות יד שנייה שלOxfam מקבל Voucher לקנייה חדשה בחנויות S&M)- לא לספר רק על ההיבט החברתי-סביבתי, אלא לדבר מספרים: % ניצול של Voucher , כמה זמן להחזר השקעה, רווח Margin…
פגישת עבודה חודשית של ועדת CSR – מורכבת ממנהל אחריות תאגידית, נציג דירקטוריון, נציג הנהלה, נציג היחידות המסחריות.
תקשור פנימי קבוע בארגון – "לספר את הסיפור" ולא עובדות יבשות. פרסים, תגמול עובדים, אירועים שמעלים את המודעות. למשל Free fruit Friday – ביום שיש כל העובדים יכולים לקבל פירות חינם בחנויות הרשת.
גיוון והכללה -בהשתתפות מנהלת גיוון והכללה גלובלית של Google, סגן נשיא Clorox.
מה המודל העסקי של הכללה?
פרודוקטיביות ברמת העובד הבודד וגם ברמה צוותית.
שרשור חינוך דרך העובדים – עובד פוגש אנשים שונים ממנו ומנחיל את זה בביתו.
שיפור התוכנה/ האתר – Google: מפגש לעובדים מ-11 מדינות בו תפקדו כאנשים בעלי מוגבלויות ועלו על הרבה באגים בתוכנה ובאתר (נגיש ל-40 שפות).
ייחודי לגוגל: האתר עצמו יצר שפה גלובלית חדשה – שפה 41 – שמהווה בסיס משותף ל 600 מיליון משתמשים מגוונים בעולם.
איך מתבצע תהליך גיוס מגוון?
לכל תפקיד – חובה על המגייס להגיש מגוון מועמדים – מרקעים שונים.
יעדים מספריים למנהלים לגיוס עובדים מגוונים ((Clorox
יוזמה במציאת מועמדים – שת"פ עם עמותות להשמה מגוונת, נוכחות בועידות של בוגרי אוניברסיטאות כמו: black MBA conference
אימוץ קריטריונים של Human Rights Campaign אוCompact UN Global
הדרכה למחלקת משאבי אנוש וגם לכל העובדים – עידוד הבאת עובדים מגוונים

תיקשור חיצוני למחזיקי עניין – מעבר לדוח המודפס: ריי הומן, סגן נשיא SAP לקיימות.
SAP הם מובילי סקטור ב Dow Jones Sustainability. הוציאו דוח מלא רק ב Online.
איך להגדיל תיקשור הדוח למחזיקי עניין?
תקציר מודפס בן 10 עמודים – לאנשי שיווק ומכירות – במקום ברושור מכירה.
הדוח יוצא במקביל לדוחות הכספיים – מאפשר תקשור וחשיפה גבוהה יותר.
כל רבעון – "זרקור" על נושא מסויים בדוח – באינטרנט – לתגובות.
Re-purpose של הדוח – כל מחלקה מחויבת להתאים הדוח למטרותיה העסקיות.
בלוג של SAP – מיליון משתמשים שיוצרים קהילה. לכל Press Release צריך המון אישורים מגורמים שונים בחברה, לבלוג – כל עובד יכול לכתוב מה שרוצה בלי צנזורה.

תיקשור פנימי של CSR: פאנל בהשתתפות VP קיימות מלונות הילטון, מנהלת נושאים גלובליים Chevron, מנהל אחריות תאגידית BT America.
Chevron: צוות אחריות תאגידית הם סוכני שינוי אבל קודם כל אנשי מכירות של התכנית לארגון: להגיע לכל מחלקה ולתאר איך תיראה המחלקה לאחר השינוי ומה ייצא להם מזה.

BT America:
1.העובדים לא תמיד מתחברים לנושאים ה"מהותיים" של אחריות תאגידית. לתת להם ל"חוש" את הנושאים, גם אם הם לא מהותיים – למשל: אולי הדפסה דו-צדדית זה לא הדבר המהותי באחריות תאגידית של חברת תקשורת אבל אפשר ל"חוש" את זה.
2. עובדים מתלהבים מתכנית חדשה ואחר-כך זה דועך – צריך לדעת שאורך חיים של תכנית הוא 6-12 חודשים ואז לחדש. לחילופין – שיהיו מספיק תוכניות לבחירה לעובדים.
הילטון: שאל את הקהל מה הכי חשוב להם בבחירת מלון? אף אחד לא ענה תשובות שקשורות לקיימות ואחריות תאגידית. בגלל זה, בהילטון מתמקדים רק בדברים שקשורים לCore Business, שיכולים לייצר להם כסף ושאפשר למדוד אותם – פסולת, חסכון באנרגיה.

האם כדאי שדיווח יהיה חובה משפטית? פאנל בהשתתפות ,Gary Niekerk אינטל.
יתרונות: ידווחו יותר על נושאים מהותיים, ימנע תסכול המדווחים מול מתחרים שלא מדווחים.
חסרונות: יותר בירוקרטיה, יעלה יותר כסף (עירוב יותר מחלקות בארגון ומומחים חיצוניים), יאבד ה"ערך" מדיווח בהתנדבות – מנהיגות, ראשוניות.