סיכום מפגש שולחן עגול "קידום שיתופי פעולה בין חברות בפרויקטים חברתיים"

בשיתוף עם ציונות 2000 ומיקרוסופט. יום רביעי, ה-24.6, 9:00-11:00 במשרדי מיקרוסופט ישראל, הפנינה 2, רעננה.
תגיות: השקעה בקהילה שיווק חברתי אחריות תאגידית בישראל

ב-24.6 התארח במשרדי מיקרוסופט מפגש עמיתי מעלה לקידום שותפויות בין חברות בפרויקטים חברתיים-סביבתים, בשיתוף עם ציונות 2000.
במפגש, בו השתתפו כ-30 חברות, ניסינו להעלות מעט את המודעות לפוטנציאל הגלום בשותפויות מסוג זה, ולדון במודלים השונים לשותפויות ובחסמים ובהזדמנויות, כל זה מתוך ניסיונם של עמיתי מעלה.

במפגש זה, סיפרו עמיתי מעלה את ה"סיפורים" שלהם. המטרה הייתה להעלות את המודעות לפוטנציאל הגלום בשותפויות אלו, ולדון במודלים השונים לשותפויות ובחסמים ובהזדמנויות, ל זה מתוך ניסיונם של עמיתי מעלה.

מטרות המפגש: העלאת המודעות לפוטנציאל ולצורך בשיתופי פעולה בין חברות, התחלות חדשות לפי תחומי עניין (חינוך, תעסוקה, סביבה, גאוגרפי), ובחינת הצעדים הבאים.
שאלות הדיון: •איפה נמצאת החברה שלי על רצף המודלים לשיתופי פעולה? •מהם ההזדמנויות והחסמים בחברה שלי לשיתופי פעולה? •איזה תחום רלוונטי לחברה שלי לשיתופי פעולה (חינוך, סביבה, תעסוקה, אזורי)? •מהם הצעדים הבאים? כיצד מעלה וציונות 2000 יכולים לסייע בהמשך?

מה היה במפגש:
•תפיסת העולם של מיקרוסופט ו"קפיטליזם יצירתי" – דני ימין, מנכ"ל
•מודלים בשטח: בין שיתוף פעולה לשותפות – עינת אברהם, ציונות 2000
•דיון פתוח עם דוגמאות מהשטח: -שינוי אזורי אמיתי באמצעות שת"פ – ענת ראובני, טירת הכרמל. -שת"פ עולמי – הדור הבא – נתי ברק, נטפים כחלק ממיזם המים באו"ם. -שת"פ כאסטרטגיית פעולה מובנית – אורלי מרטון פרידמן, מיקרוסופט ישראל. -מרכז מוזיקה בירוחם – פישמן &סלקום -פארק התעשייה – IBM & אינטל – CAFÉ- ארומה & אפלייד מטריאלס -התייעלות סביבתית משותפת – ענת מוסנקו, מעלה

על ציר המודלים בשטח, הציגו עמיתי מעלה שיתוף פעולה חד-פעמי באירוע מסוים, שיתוף-פעולה נקודתי סביב אזור גיאוגרפי ששתי החברות פועלות בו, שותפות סביבה תחום עניין משותף (למשל – תעסוקה, חינוך, סביבה) וגם שותפות ארוכת-טווח לפיתוח קהילתי אזורי (טירת הכרמל).
כמו כן, הציג נתי ברק מנטפים שתוף פעולה ברמה עולמית (מנדט המים של האו"ם).

עינת אברהם מציונות 2000 הגדירה את השלבים לכניסה לשותפות: מיפוי שדה הפעולה, בחירת נושא רלוונטי, מציאת שותפים מתאימים מחויבים ובשלים, תיאום בין אג'נדות, תקציב, גיבוי ושת"פ עם הרשות המקומית כתנאי.

אז למה שותפות? ההזדמנויות שעלו מתוך המפגש:
1. חלוקה בנטל התקציבי
2. הכנסת מותג מוכר – נותן כוח "מיתוגי" לפרויקט וערך לאזור בו נעשה
3. העשרת המתנדבים – מבחינה חברתית, בחינת האתגר בפרויקט ההתנדבותי, ומבחינת ה"תהודה" בכל סניפי החברה.
4. הגדלת מעגל ההשפעה-האימפקט של הפרויקט – יותר מתנדבים, יותר תקציב.
5. הובלה של חברה עסקית אחת חוסך בבירוקרטיה ובתשומות כ"א אצל האחרות.
6. העצמת השינוי.
7. הזדמנות לשיתופי פעולה נוספים חדשים -גם חברתיים וגם עסקיים.

ומה הקושי? החסמים שעלו מתוך המפגש:
1. בירוקרטיה מרובה – תיעוד השותפות והמשא ומתן בכתב.
2. "אגו": קושי בויתור של חברה על הובלה בלעדית או הובלה בכלל – כפתרון הוצע הובלה של השותף החברתי ה"נייטרלי".
3. השפעה על מותג החברה – האם ייתכן שיתוף פעולה בין חברות/ מותגים מתחרים? האם בפרויקט משותף עדיף ליצור "מותג חדש" או להשתמש בערך המצרפי של מותגי החברות? האם יתכן שיתוף פעולה בפרויקט הדגל של החברה?
4. אינטרסים שונים לכל אחת מהחברות – לא תמיד משלימים. יש צורך ב"שקיפות" שלא תמיד מקובלת על הצדדים.
5. זמן הכנה ארוך עד היציאה לפרויקט – הצבת גבולות, הגדרת תפקידים, וכו – ולכן כדאי רק אם זה פרויקט ארוך טווח.
6. תמחור ה"חבילה" שכל אחת מהחברות נותנת – שהרי התמחור אינו במחיר שוק אלא פחות.

אז כדאי או לא כדאי? לדברי דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל במפגש: "…כמעט הכל קשור לאחריות תאגידית. זה חלק אינטגרלי מהליבה העסקית. לכן, כמו בביזנס, גם בפרויקטים חברתיים-סביבתיים, בתקופה כזו בפרט, יש צורך באיגום משאבים וקידום שותפויות".

בסופו של דיון, מיפינו את החברות המשתתפות לפי 4 תחומי עניין לשיתופי פעולה: חינוך, תעסוקה, סביבה, אזורי/גיאוגרפי. (מיפוי סגור באתר לעמיתים בלבד).

המשך התהליך:
1. דיון בקבוצות קטנות בתחומי:תעסוקה וגאוגרפי – מתוך שאיפה להתחלות חדשות של שיתופי פעולה
2. סדנא ליצירת כלי, Tool Kit לשלבי עבודה על שיתופי פעולה בין חברות בפרויקטים חברתיים-סביבתיים.
3. יצירת פינה באתר מעלה (רצוי דינמית) – להצגת "קריאות" של חברות לשיתופי פעולה.