סיכום פאנל של מי האחריות לסביבה

שולחן עגול, רב משתתפים שדן בדרכים לבצע קפיצת מדרגה בתחום האחריות הסביבתית בישראל.
מבנהו המיוחד של המושב התבטא בכך שישבו בו נציגים משלושת המגזרים הרלבנטיים לתחום האחריות הסביבתית- המגזר הציבורי- נציגי ממשלה ורשויות מקומיות, המגזר העסקי והמגזר השלישי- נציגי ארגונים סביבתיים.
המושב הונחה ע"י ד"ר מיקי הרן, ראש התחום לניהול איכות הסביבה, קריה אקדמית אונו, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.
משתתפי המושב:
מגזר ציבורי: ואלרי ברכיה- סמנכ"ל מדיניות ותכנון, המשרד להגנת הסביבה; הרן לביאות- רכז תיירות והגנת סביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר; עודד דיסטל- מנהל Israel Newtech, משרד התעשייה והמסחר; עודד סטקלוב- עוזר למנהל רשות החברות הממשלתיות; עו"ד איתן אטיה- מנכ"ל פורום ה- 15, פורום הערים העצמאיות.
מגזר עסקי: אדר' ארנה אנג'ל- סמנכ"ל תכנון וקיימות, שיכון ובינוי; אודי מלמד- מנהל איכות, בטיחות ואיכות סביבה, שטראוס גרופ; אלה אלקלאי- סמנכ"ל פיתוח עסקי IBI; אברהם בר אילן- מנהל אחריות חברתית תאגידי, בנק הפועלים; איילת הרוש- הנדסת איכות סביבה, אינטל; ניר קנטור- מנהל איגוד הכימיה הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה, התאחדות התעשיינים.
מגזר שלישי: עו"ד ציפי איסר איציק- מנכ"ל אדם טבע ודין; ד"ר ליה אטינגר- מנהלת אקדמית, מרכז השל; גיל יעקב- מנכ"ל מגמה ירוקה.

השאלה הראשונה שעלתה לדיון-
איזה כלים/נכסים/מוצרים קיימים אצלי בארגון שבכוחם לקדם אחריות סביבתית בישראל?
נקודות שהעלו משתתפים מהמגזר הציבורי:
רגולציה- באופן טבעי הכלי העיקרי של המגזר הציבורי לקידום אחריות סביבתית בישראל הוא רגולציה ואכיפה. רגולציה סביבתית במשרדי הממשלה הרלוונטיים. רגולציה הן בהיבט של אכיפת אחריות סביבתית, כחלק מתהליכי הכניסה של ישראל ל- OECD וככלי להגברת השקיפות ויישום אחריות תאגידית בארגונים.
כלים כלכליים- הפנמת עלויות חיצוניות. מאמצים במגזר הציבורי להגברת הכלים הכלכליים שהמשק יכול לאמץ להובלת הנושא הסביבתי באופן כלכלי מובהק- היטלים, אגרות, סיבסוד ותמריצים, לעידוד שוק אשר משאיר טביעת רגל סביבתית קטנה יותר.

נקודות שהעלו משתתפים מהמגזר העסקי
המשתתפים הסכימו כי ראשית על הנושא להיות כלכלי על מנת לקדמו. ובנוסף, יש צורך בהחלטת הנהלה ובגיבוי הנהלה לנושא על מנת לקדמו.
משתתפי המגזר העסקי הזכירו כלים כלכליים כעידוד להשקעות בחברות שמתנהלות נכון יותר מבחינה סביבתית, מתן הלוואות בתנאים נוחים יותר לקידום נושאים סביבתיים, אם כי נושא זה עדיין נתקל בחסמים בירוקרטיים שונים.
נקודות שהעלו משתתפים מהמגזר השלישי
הארגונים הסביבתיים הציגו כלים משפטיים שבכוחם לקדם נושאי אחריות סביבתית.
בנוסף, הציעו נציגי הארגוניפם את עזרתם בהפיכת עסקים שונים לסביבתיים יותר.

השאלה השנייה שעלתה לדיון הייתה- מה אני מצפה מהסקטורים האחרים כדי לקדם אחריות סביבתית?
נקודות שהעלו משתתפים מהמגזר העסקי
שיתוף פעולה ובהירות- נציגי המגזר העסקי העלו את הצורך בשיתוף פעולה ובהירות.
שיתוף עסקים ביצירת תכנים ותכניות ארוכות טווח.
שיתוף פעולה בין הרגולטורים השונים בתחום יביא לבהירות רבה יותר בלקיחת אחריות סביבתית, ובכוונים אליהם יש להתכונן.
הגברת ודאות- נציגי העסקים הצביעו על חוסר ודאות בדרישות הרגולטורים השונים בנושאים הסביבתיים. מציינים כי פעמים רבות לא רואים אופק של התחייבות שהינו קריטי להתפתחות חברות ומפעלים בארץ.
הגברת כלים כלכליים- יש צורך בהגברת תקציביים לתשתיות ואיכות סביבה. לא רק תקציבי ממשלה אלא גם בצורת מכרזים פרטיים, יש לתת עדיפות לנושא הסביבתי.
סיוע לעסקים קטנים ובינוניים- פלח שלם שפחות מודע לנושא הסביבתי, יש לסייע בהנגשת הנושא גם לאלה.
הגברת תשתיות- נציגי העסקים הוסיפו כי רבים מהם נמצאים כבר בשלב של beyond compliance והם מעוניינים לשתף את הצרכנים שלהם בפעילותם. מדובר הן בחיבור רגשי הנוגע לנושאים סביבתיים, והן בחיבור פיסי שיאפשר לצרכנים לנהוג בהתאם. לצורך כך יש צורך לספק תשתית למשל לאיסוף ולמיחזור מוצרים.
נקודות שהעלו נציגים מהמגזר השלישי
ישנה עוד עבודה רבה. כבר כיום טביעת הרגל האקולוגית היא גדולה הרבה יותר משכדור הארץ יכול לשאת. מאז שנות ה 60 הפעילות הכלכלית בעלפם גדלה פי 4.
על העסקים להמציא עצמם מחדש- יש צורך בחשיבה אחרת. על המפעלים ללמוד את דוחות התחממות כדור הארץ כאילו הם המאזנים שלו.
יש למסות את הבעייתיים, להפסיק לתת סובסידיות לדברים המזיקים. צריך להשקיע בתחומים חברתיים וסביבתיים כדי לא להיכנס למיתון.

לסיכום
אין ספק כי זהו היה מושב ייחודי ומעניין. ברור היה כי זה היה תחילתו של דיון ושישנו רצון חזק להתחלת שיתוף פעולה בין הגורמים השונים שישבו בשולחן. אנו במעלה, נרים את הכפפה ונבחן כיצד ניתן לשתף פעולה בכמה מהנושאים שעלו על מנת להמשיך ולקדם את תחום האחריות הסביבתית.