סיכום פורום "פסולת כמשאב"

בית חברת שטראוס. ינואר 2009

הפורום התארח בבית שטראוס גרופ בפתח-תקווה. השתתפו בו כ-50 אנשי איכות סביבה, תפעול, רכש ומנהלי אחריות תאגידית.
החלק הראשון עסק בדוגמאות מהארץ ומהעולם לחסכון כספי מהפחתת פסולת.

ענת מוסנקו, מנהלת תחום איכות סביבה, מעלה – "פסולת כמשאב- לצאת מהקופסא". בהרצאה דובר על שינוי דפוסי החשיבה. מעבר ממחשבה מסורתית של פסולת כבזבוז, כסימן לחוסר יעילות וכיו"ב, למחשבה של פסולת כמשאב.
בהרצאה ניתנו דוגמאות מהעולם של חברות ששינו את התנהלותן בנושא הפסולת והחלו לראות עקב כך רווחים. בין החברות: בנק HSBC – פעולות להפחתת נייר ורווחים כתוצאה מכך; חברת פפסיקו- קמפיין מקורי לעידווד מיחזור אצל צרכנים; NOKIA- פעולות לצמצום אריזות והגברת מיחזור; וולמארט- פעילות עם 60,000 ספקים להקטנת האריזות ב 5% באמצעות מדד אריזות מתקדם; חברת DELL- המחזיקה מחלקה לעיצוב סביבתי ופועלת נמרצות להקטנת המוצרים שיועברו להטמנה; והדוגמא המתקדמת ביותר של חברת נייקי- שינוי בקונספט העיצוב לעבר מוצרים שכל מרכיביהם יוכלו לחזור למעגל הטבעי כקומפוסט, או לשימוש חוזר במעגל התעשייתי.
ניתן הסבר על צורת החשיבה המתקדמת של "אפס פסולת", שלא נועדה לקדם מיחזור או שימוש חוזר אלא הימנעות מיצירת פסולת באמצעות חשיבה מראש על עיצוב המוצר ומרכיביו השונים.
בנוסף, ניתנו מספר דוגמאות לחברות ישראליות שפועלות לטיפול בפסולות וניתנה סיבה נוספת לכדאיות, מלבד חסכון ושמירה על הסביבה- החלטת ממשלה להעדפת מוצרים ירוקים ברכש הממשלתי. בימים אלה עובדים על הקריטריונים, אולם אין סיבה כי חברה שתפתח מוצרים סביבתיים יותר או פחות פוגעים בסביבה יקבלו עדיפות.

אחריה, הציגו 3 חברות מישראל פרויקטים ייחודיים של טיפול בפסולת:

רונית שחר, מנהלת איכות סביבה, שטראוס
בחברת שטראוס נעשית פעילות רבה בתחום הסביבתי וישנה מודעות רבת שנים לאיכות הסביבה. היום בחברה ישנם 4 מפעלים מוסמכים לאיזו 14,000 ובשנה הקרובה יהיהו נוספים.
בנושא הפסולת- ישנה מדידה ובקרה צמודה שהחלה במחלבות ובשנה הקרובה תורחב לשאר אתרי הקבוצה.
רונית הציגה פרויקטים שונים להפחתת משקל האריזות בשטראוס והכדאיות שלהם. לדוגמא פעילות להפחתת אריזות – הפחיתו כ-120 טון ב-2008, ומתכננים להפחית כ 300 טון נוספים ב 2009.
יוזמה חדשה ומעניינת-
לאחרונה נרכש מתקן מתקדם למפעל הקפה בצפת. מתקן זה למעשה ינצל את פולי הקפה המשומשים להפקת אנרגיה במקום שימוש במזוט.
בפועל, פולי הקפה, במקום לעבור להטמנה, ישמשו כאנרגיה להפעלת מערכי מפעל הקפה. בנוסף, הפרויקט הוכר ע"י האו"ם כפרויקט CDM, פרויקט המפחית גזי חממה ומורשה לסחור בפליטות על בסיס פרוטוקול קיוטו.
שטראוס מצויה היום במגעים מול המשרד להגנת הסביבה כדי לאפשר שריפה של פסולת נוספת לניצול הקיבולת המקסימלית שלו.
בסוף דבריה, התייחסה רונית לחוסר הוודאות בשווקים בנושא המיחזור ומכאן לתועלת הכלכלית בהמשך המיחזור.

טל קמיל, מנהלת איכות סביבה, כתר
טל התחילה ביתרון של כתר בכך שהיא משתמשת בעיקר בחומר גלם אחד – פלסטיק פוליפרופילן. זהו חומר פשוט , אפשר למחזר אותו בטמפ' נמוכות יחסית ואין פחת. כתוצאה מכך כדאי למחזר אותו.
פיילוט מיוחד של כתר- קורא לצרכנים להשיב את מוצרי כתר לכמה מהחנויות ולקבל תמורת זה קופון לקנייה.
רציונל הפרויקט – לקוחות מחזירים מוצר ישן לחנות. המוצר נשקל, והם מקבלים זיכוי לרכישת מוצרים בחנות לפי מפתח של: 1 שקל לקילו פלסטיק.
עלות הפרויקט- רכישת עמדת שקילה של פלסטיק וכלובים לאחסון ושינוע.
שיווק – רק דרך האינטרנט, מייל עבר דרך עובדים והגיע לתפוצה גדולה. עובדים חשו גאווה לקדם יוזמה כזו בחברתם. העובדים היו בעצם שגרירי הבשורה ורוב הלקוחות שהחזירו הגיעו דרכם.
הפרויקט מאוזן מבחינה כלכלית, ויוצא לדרך בעוד 4 חנויות. מקווים כי בהמשך, כשהשוק יתאזן לגבי מחירי חומרי הגלם, יהיה גם רווח עתידי מהפרויקט.

איילת הרוש, מנהלת איכות סביבה, אינטל
באינטל מטפלים בנושא הפסולת בכל מעגל חיי המוצר. כיוון שהם גם יצרנים של המוצרים שלהם, מטפלים בנושא עוד בשלב הפיתוח, 6-7 שנים לפני שהמוצר מגיע לצרכן. הקונספט הוא כי הצבת יעדים להפחתה בזמן, מונעת צורך בטיפול בשלבים הבאים (שימוש חוזר ומיחזור) שגורמים לעלויות גבוהות.
איילת הציגה מספר דוגמאות לפרויקטים, בהם הופחתו חומרי גלם בפעולות שהביאו לחסכונות כספיים גדולים, וכן נערכה חשיבה מחדש בעקבותיה נחסכו משאבים נוספים. למשל בבניית האתר בקריית גת- החשיבה של אינטל בנושא טיפול בפסולת הביאה לחשיבה של מיחזור ושימוש חוזר כבר בבנייה. בתהליכים פשוטים חסכה אינטל כ-400 אלף דולר בבניית האתר.
במצגת הראתה איילת יעדים שמציבה אינטל להפחתה, שימוש חוזר ומיחזור של החומרים המסוכנים, בראשם פסולת כימית, כולל כמה כסף נחסך בתהליכים אלו.

החלק השני עסק בדרך מהחזון לפרקטיקה – מקיימות, למיפוי צרכים ושיטות, ועד מיחזור.
אדר' ארנה אנג'ל, סמנכ"ל תכנון וקיימות, שיכון ובינוי
בהרצאתה סיפרה ארנה, שהייתה מנכ"ל נמל ת"א, על התהליך המרתק שנעשה בחידוש הנמל. ארנה אנג'ל סיפרה על הפעילות הרבה שנעשתה בנמל תל אביב לקידום נושא הקיימות, וזאת למרות שזה לא הוגדר כך. הפעילות כללה: שיתוף מחזיקי העניין, דיאלוג עם המקומיים, שמירה על היבטי איכות סביבה וכיו"ב.
בהמשך, סיפרה ארנה על תפיסת הקיימות בפרוייקטים בינ"ל של שיכון ובינוי.
בנוסף, לקידום נושא הקיימות בשיכון ובינוי מונתה בשנה האחרונה סמנכ"לית קיימות, אוגדו 4 מסמכים בנושא קיימות, נבנו פרויקטים שונים וביניהם בניית מעונות הסטודנטים באונ' ת"א לפי קריטריונים של בנייה ירוקה ועוד.

גלעד אוסטרובסקי, מחלקה מדעית "אדם טבע ודין"
מתיאוריה למעשה- בהרצאתו נתן גלעד כלים לפעולה- איך מתחילים.
חשיבות רבה לשינוי התודעה, למציאת פנאי לנושא ולמחויבות הנהלה.
גלעד תאר בהרצאתו מעין מפת שלבים לטיפול בפסולת: משלב המיפוי, הכנת תכנית, קביעת יעדים, סדרי עדיפויות, אמות מידה לפעולה וכיו"ב.

פתרונות- חברות לאיסוף ומיחזור: את היום סיכמנו בהצגת כמה נציגים של חברות מחזור בנושא: פלסטיקה, נייר וקרטון ופסולת אלקטרונית. כל נציג פרט על המוצרים שאוספים ומטפלים, על דרכי ההתקשרות עימם ועל ההתמודדות שלהם בימים אלו של האטה בשוק, ירידה בחומרי הגלם, והתנודתיות בשוק המיחזור.

מיחזור נייר ופלסטיק = מיחזור חומרי גלם
לירן קורטוב, ק.מ.מ – מיחזור נייר. פרויקטים רבים של נייר מסווג מעסקים. פרויקט מיחזור נייר עיתון בבתים פרטיים. כ-70% מהנייר שאוספים – מייצאים לחו"ל. התייחסות למשבר – בגלל הירידה במחיר חומרי הגלם, אין כיום קונים בחו"ל לסחורה שאוספים. סין היתה לקוח עיקרי והפסיקה לקנות.
רענן עוז, אמניר – מיחזור נייר ופלסטיק. כל חומר הפלסטיק שנאסף עובר טיפול במפעל בחדרה ונמכר לחברות פלסטיק בישראל. התייחסות למשבר – היום אמניר כבר לא משלמת למפעלים כסף על רכישת פלסטיק, שכן בגלל הירידה במחירי חומרי הגלם אין קונים. להיפך, כדי לאסוף אמניר גובה כסף ואז מפעלים רבים מעדיפים לשלוח את הפלסטיק להטמנה ולא למחזר אותו בעלות כספית גבוהה יותר.

מיחזור פסולת אלקטרונית = מיחזור מוצרים
דני קוגן, "אקולוגיה לקהילה המוגנת" – טיפול ידני בפסולת אלקטרונית. הייחוד בפרויקט שלו פירוק המוצר לגורמים נעשה ע"י אנשים עם צרכים מיוחדים. עובדים מעמותת כוכב, אילן, אקי"ם בחיפה ועוד. הוא פנה לחברות שיספקו להם חומרי גלם, כי אין להם מספיק. לפרטים: 052-3716704, kogandani@gmail.com
סנונית דקל, סנונית מיחזור – טיפול בפסולת אלקטרונית בשלב הסופי, כלומר אחרי המיון. לפרטים: 052-5218841, snunitd@snunit-recycling.com
אולשק בדרום וזוהר בצפון – מיחזור אלקטרוניקה. כרגע אין הסדרה רגולטורית של הנושא. שיטת המיחזור שלהם מותאמת לצרכי הלקוח.

סיכום , מומו מהדב, מנכ"ל מעלה – לאור ההאטה הכלכלית אנו עדים לכך שהשקעות חדשות בטיפול בפסולת נעצרו. עם זאת, ראינו כאן מספרים המעידים על חסכון משמעותי מטיפול בפסולת. חשוב לזכור כי טיפול בפסולת יוצר הזדמנויות להתייעלות בעסק, גם אם זה תהליך ארוך טווח ורב-שנתי, בסופו של דבר הוא משתלם.