סקר משותף לקסלמן וקסלמן PwC ולארגון מעלה

כ-90% מהמנהלים הבכירים בישראל סבורים כי יש לראות באחריות חברתית מרכיב חיוני לרווחיות החברה ולא פעולת יחסי ציבור בלבד
מאת: הילי קריזלר, רו"ח
ראש מחלקת ממשל תאגידי ואחריות תאגידית
קסלמן וקסלמן PwC

מחלקת ממשל תאגידי ואחריות תאגידית בקסלמן וקסלמן PwC וארגון מעלה יזמו סקר, אשר בחן את עמדות המנהלים הבכירים במשק הישראלי בנושאי אחריות חברתית-סביבתית. הסקר בוצע במיוחד עבור כנס מעלה לאחריות חברתית.
הסקר נערך בקרב מדגם של 300 החברות הגדולות בישראל. ענו על הסקר 60 יושבי ראש, מנכ"לים, סמנכ"לים ומנהלים העוסקים בתחומים רלוונטיים. 37% מתוך המשיבים מכהנים בתפקידיהם בחברות הנסחרות במדד ת"א 100.

מהסקר עולה כי 89% מהמנהלים הבכירים מסכימים עם הטענה לפיה אחריות חברתית מהווה מרכיב חיוני לרווחיות של כל חברה, ואף טוענים שישקלו להקריב רווחים קצרי טווח, לטובת שיפור הביצועים החברתיים-סביבתיים. בנוסף ציינו המשתתפים, כי הם אינם רואים בפעילות לשיפור האחריות החברתית של עסק, ככזו שנעשית בעיקרה לצורך יחסי ציבור.

נתון מפתיע לטובה שעולה מהסקר, הוא תשובתם של 50% מהמשתתפים, לפיה בחברות אותן הם מנהלים, נבחנים הספקים גם לפי פרמטרים של זכויות עובדים ואיכות סביבה. בנוסף, כמחצית מקרב המשיבים שבחברתם לא מתקיימת בחינה כזו, צופים כי הנושא יטופל בשלוש השנים הבאות.

עוד ניתן ללמוד מממצאי הסקר, כי בניגוד למתרחש בעולם, מנהלים בישראל אינם נוטים להקדיש משקל רב לדעתם של מחזיקי העניין בעת שהם מנהלים את אחריותם החברתית. כך, 65% ממשתתפי הסקר מעידים כי בחברה שלהם, ההנהלה היא הגורם החשוב ביותר בכל הקשור לקביעת מדיניות בנושאי אחריות חברתית.
הרחק מאחור נמצאת דעתם של הלקוחות או הצרכנים, חברי הדירקטוריון ובעלי המניות. העובדים נמצאים עוד יותר מאחור והספקים אינם משפיעים כלל. בנוסף, ניתן לראות כי הדירקטוריונים בחברות הישראליות עדיין אינם שותפים לדיון בנושאי האחריות החברתית: בעוד ש-22% ממשתתפי הסקר הגלובלי מציינים כי חברי הדירקטוריון הם הגורם המשפיע בצורה המשמעותית ביותר על מדיניות האחריות החברתית שלהם, בישראל עומד נתון זה על 10% בלבד.
יתר על כן, בעוד שהמנהלים שהשתתפו בסקר העולמי ייחסו את החשיבות הגבוהה ביותר לנושאי בטיחות ובריאות בעבודה ולאתיקה בעסקים כמשפיעים על המוניטין החברתי של הפירמה, המנהלים בישראל ייחסו את החשיבות הגבוהה ביותר לנושא מעורבות עובדים בקהילה ולנושא התרומה הכספית.

שמחנו לראות שהמנהל הישראלי מייחס כיום חשיבות רבה לנושא האחריות החברתית. מכך אנו למדים על הבשלות של המשק הישראלי בכל הקשור לעמדות מנהלים ביחס לתחום האחריות החברתית של עסקים. עם זאת, נראה כי המנהלים בישראל טרם הפנימו את חשיבות הדיאלוג עם מחזיקי העניין (צרכנים, לקוחות, עובדים, ספקים, וכו') כבסיס לניהול הביצועים החברתיים-סביבתיים, והדירקטוריון בחברות הישראליות מעורב הרבה פחות ממקביליו בעולם בניהול האחריות החברתית.

עוד ניתן ללמוד מהסקר כי בישראל של שנת 2007, המנהל הישראלי עדיין חושב שבכל הקשור לאחריות חברתית, הקדשת משאבים לתרומה כספית ומעורבות בקהילה, היא ההשקעה המשתלמת ביותר במונחי מוניטין של הפירמה, ולא בהכרח רואה באחריות חברתית במובן הרחב (כולל איכות סביבה, בטיחות בעבודה, אתיקה, שקיפות וכו'), ככלי להשאת ערך הפירמה.

ממצאים אלו מלמדים על הפער הקיים בישראל בין הבנת המנהלים את תחום האחריות החברתית ומידת החשיבות שהם מייחסים לו, לבין ההתנהלות היומיומית של מנהלים אלו. עם זאת, אנו עדים בתקופה האחרונה לעניין הולך וגובר בתחום. לפיכך, אנו בטוחים שבשנים הקרובות, המשק הישראלי ישכיל לבצע קפיצת מדרגה משמעותית בכל הקשור לניהול האחריות החברתית, ויהפוך אותה לחלק בלתי נפרד משגרת הניהול היומיומית.

לסקר המלא לחץ כאן