שת"פ בין עסקים לעיריות בתחום הקיימות: קפצנו למים – איך משיגים אפקט ולא מדשדשים במקום?

סיכום תובנות מדיון בשולחן עגול בכנס מעלה 2010

דברי פתיחה – בועז ישראלי, מנכ"ל פרקסיס
שלום לכולם וברוכים הבאים לשיח בנושא שיתוף פעולה בין עיריות ועסקים בתחום הקיימות.

שמי בועז ישראלי ואני מנכ"ל חברת פרקסיס המתמחה בהובלה של פרויקטים מסובכים שכדי להצליח ליצור בהם קפיצת מדרגה יש צורך בשילוביות בחשיבה ובעשייה בין גופים, ארגונים, מגזרים וקהילות. את השיח שלנו הייתי רוצה לפתוח בשתי תובנות יסוד שלמדנו מתוך ההתנסות בפרויקטים שילוביים ברמה הלאומית והמוניציפאלית:
א. שיתופי פעולה בנושאים סבוכים שנמצאים ב-Bleeding edge, כדוגמת הנושא הסביבתי, לא מתרחשים בין מגזרים או אפילו בין ארגונים – הם מתרחשים בין יזמים: בין אם מדובר ביזם עסקי, או חברתי או סביבתי ואפילו יזם רגולטורי (תתפלאו יש חיה כזאת!). המשותף לכל היזמים האלו נובע מההתבגרות שלהם בתהליך היזמי – הם מבינים שכדי לפרוץ את תקרת הזכוכית של ההישג וההתקדמות בתחום הסמכות והאחריות שלהם הם מוכרחים לשתף פעולה עם יזמים אחרים.
ב. הלקח השני, המשלים את הלקח הראשון, הדרך ליצירת קפיצת מדרגה בהתמודדות עם הבעיה המשותפת מחייבת יצירת תפיסה וסיפור משותפים. התפיסה השילובית צריכה להיות מבוססת מחד על הידע והיכולות הייחודיים של כל אחד מהשותפים ומאידך האתגר הוא לא לאפשר לאף אחד מהשותפים (לא משנה כמה הוא חזק, דומיננטי, ועשיר) להשתלט בהגיונו על הפרויקט ולמחוק את השונות והייחוד של כל האחרים.

על בסיס שתי התובנות הללו בנינו את השולחן העגול היום: הוא מורכב מיזמים, הן מהתחום העסקי, הן מהתחום המוניצפאלי, והן מהתחום הסביבתי שקפצו למים והתנסו בשיתוף פעולה בתחום הקיימות.
המשתתפים הם: ברי בר אילן- מנהל א.ת. בנק הפועלים, עמית ברכה – מנכ"ל אדם טבע וידן, ד"ר מיקי הרן – יו"ר הועדה לאיכות סביבה, שותפות 2000 ת"א-LA, גיל לבנה – ראש מועצת שוהם ויו"ר הועדה לאיכות סביבה במרכז השלטון המקומי, מיטל להבי – ס' ר' עיריית ת"א, ענת מוסנקו – מנהלת תחום א.סביבתית במעלה, יואל פלדשו – מנכ"ל נשר, יוסי קרינמן – מנהל איכות סביבה, אינטל ומיקי שטיינר – מנכ"ל SAP Laboratories.

המטרה המשותפת שלנו היא להעמיק את הידע על האופן שבו נוצרת התפיסה השילובית בפרויקטים הנחשוניים שבהם החל להתקיים שיתוף פעולה בין עסקים לעיריות. או כפי שניסחנו זאת – 'קפצנו למים – איך משיגים אימפקט ולא מדשדשים במקום'.
לשם כך, ועל בסיס עבודת ההכנה שביצענו לפני הכנס, תעבור השיחה עם המשתתפים במספר 'תחנות' – המפורטות במפה שלהלן. לקראת סוף המפגש, וככל שיותיר לנו הזמן, נאפשר הצגת התייחסויות ושאלות מן המעגל השני.

שת"פ בעולם: יעד אופרטיבי משותף
מה עובד בלונדון וב-LA – איך נראה שם שת"פ בין העירייה לעסקים?

ד"ר מיקי הרן – יו"ר הועדה לאיכות סביבה, שותפות 2000 ת"א-LA
יש ארגונים בינ"ל ירוקים של עסקים – ארגון עולמי, ארגון אמריקאי – אלו ארגוני גג כמו מעלה שדוחפים נושאים כמו איך לדווח נכון, אך לא עוסקים ביומיום של הפעילות הזו. מתחתם יש ארגונים שקמו ע"י לשכות המסחר המקומיות והפכו את פעילותם לירוקה מתוך האג'נדה העולמית – כמו בפנסילבניה. ללשכת המסחר במנהטן יש יוזמה בתחום של 'גרין ביזנס' – קידום של טכנולוגיות ירוקות, מעקב אחר מוניטורינג של החשמל וקידום מדיניות 'גרין ביזנס', כך שחברה שעושה משהו לטובת הציבור יחולו עליה הקלות. יש גם בלונדון ארגונים כאלו לדוגמת המועצה לאנרגיה מקיימת, southlondon.biz ועוד, שעוסקים גם בקשר עם הרשות כדי לעזור לעסקים לעמוד בחקיקה ולהקל עליהם לעשות בתחום הקיימות.
קליפורניה, היא אחת המדינות המתקדמות בנושא, בכך שיש להם בתוך תעשיית הסרטים ארגון שעוסק בנושאים הירוקים. שותפות תל אביב- לוס אנג'לס, שמרטין היושב עימנו כאן הוא מייצג בה את קהילת LA, ביקשו מאיתנו לפני הכול את האדם שעוסק באיכות סביבה, כיוון שהתחום הזה הוא מרכזי עבורם. בלוס אנג'לס המילה ירוק לא מוזכרת בשם של מועצת העסקים (שחברים בה גם בנקים וחברות נדל"ן) אך ה-LA Business Council עוסקת בשלושה נושאים – קיימות, דיור בר השגה ו-Advocacy (לדוגמה על חוק אויר ואנרגיה נקיים לעיר). מינוי נשיא המועצה בעבר היה על ידי העירייה, אחר כך הצטרפו פרטנרים מתעשיות העיר והיום הם פעילים מאוד גם מעבר להעברת אינפורמציה ועריכת אירועים והם מקדמים נושאים יחד עם העירייה. לדוגמה קידום של התקנת גגות סולאריים ובתמורה 40% הנחת מס לעסק. הם קידמו חקיקה בנושא בנייה ירוקה שמאפשרת ליזם שבונה כך לקבל כסף – זהו החוק הכי מתקדם בתחום הבניה הירוקה בעולם. הם גם הקימו את אגודת הקלין-טק של העיר. חשיבותם באה לידי ביטוי גם אל מול הממשל של המדינה – בקליפורניה רוצים לבטל את הGlobal warming act כי האבטלה שלהם גבוהה מדי ומועצת העסקים היא שמתנגדת לזה בשל הסכנה להשקעות באנרגיות נקיות ולמשרות צווארון ירוק, שהן חשובות לעיר.

שלב הניסיונות – מה באמת קורה אצלנו בשטח?
בועז ישראלי
הבירור הראשוני שלנו מראה שאנו עדיין בשלב הניסיונות במקומות שונים. מה אנו כבר יודעים על מי שכבר מעז לנסות ובאילו תחומים – כפי שהדבר מתבטא בדיוני ועדת א. סביבה של מרכז השלטון המקומי?

גיל לבנה – ראש מועצת שוהם ויו"ר ועדת איכות סביבה של המרכז לשלטון מקומי
בשוהם, בעקבות התוכנית אב לקיימות, יש יותר חסכון במשאבים, צמצום פליטת גזי חממה ושמירה על שטחים פתוחים. האזור שלנו מקבל הרבה פסולת של תושבי גוש דן ולכן הוקם בשוהם מרכז מחזור פסולת בניין, גזם וגרוטאות, שנותן לנו מענה וגם לרשויות אחרות במרכז. זה נוצר בזכות שת"פ עם חברה עסקית שגם מרוויחה מזה. שת"פ נוסף הוא בתחום הפרדת פסולת ביתית במקור בשוהם, עם חברת דלילה, שהיא אתר קומפוסט שיצר זאת בעבר מפסולת רפתות וכיום נכנס לתחום הפסולת האורגנית הביתית. באמצעות שת"פ זה משיגים גם שימור שטחים פתוחים מפני הטמנת פסולת.
שיתופי פעולה אחרים בארץ הם לדוגמה בין בנק לאומי ועיריית לוד – שת"פ של צמצום גזי חממה באמצעות דודי שמש שתרם הבנק לתושבי העיר וכך קוזזו 4% מהפליטות.
בעיר פתח תקווה ישנו שת"פ בין העירייה והעסקים באזור התעשייה סגולה, שלאחר מכן התאגדו כפורום עסקים של העיר ויזמו שביל אופניים ושיקום השטח של נחל שילה שבשולי אזור התעשייה, שכך הוחזר לרשות הציבור.
עמותת נגב בר-קיימא יחד עם 12 חברות ומפעלים בנגב, שפוטנציאל הזיהום שלהם מוכר, משתפים פעולה על רהט, כסייפה, חורה ובאר שבע בתחום הגנים הציבוריים והחינוך במטרה לעזור לרשויות ולאוכלוסיות החלשות במרחבים הללו.

גרסת המנכ"ל: השת"פ כהתבגרות בהבנת יחסי עסקים-קיימות
בועז ישראלי: מהו מכלול הגורמים המשפיעים על מנכ"ל של חברה מסחרית המבצע קפיצה נחשונית לעשייה סביבתית משותפת עם העירייה, מחוץ לחצר הביתית הבטוחה יחסית?

מיקי שטיינר – מנכ"ל SAP Laboratories
אצלנו קראנו לזה ירוק כי לא ידענו מה זה קיימות, שהיא הרבה יותר מאיכות סביבה. ב-SAP מודדים אותנו על אקו-יעילות: בנייר, באנרגיה ומים, ב'דש בורד' פעיל על המחשב. העובדים אצלנו באים עם רעיונות ואף דרישות להוריד את כמות הבזבוז של חשמל, מים, כלי פלסטיק וכדו', אך כדי לעשות מעבר למה שקורה בתוך הבניין שלנו, פנינו להסתכל על אזור התעשייה כולו ושם העירייה היא מכפיל כוח כי יש בעיר כשמונים אלף איש ויש 4000 עובדים באזור התעשייה ואם נצליח להשפיע על הרגליהם נעשה אימפקט הרבה יותר גדול. חתמנו ( SAP וחברות נוספות ברעננה) עם ראש העיר חופרי על אמנה לקיימות העיר – גוף חשיבה שמדבר על כל היוזמות הירוקות בעסקים – החל מהחיסכון דרך שימוש בבוחשני עץ לערבוב הקפה ועד חסכון חשמל בשרתים. העירייה יזמה כנס בנושא ומכאן הכירו אותנו אנשים שמפעילים את בניין הכנסת, שבאים אלינו ללמוד על חסכון בבניין (מודל חדשני שקשור לחסכון באמצעות בקרה על הלחות). דרך העירייה ודרך גופים שקשורים אליה אנו מגדילים את האימפקט.

בועז ישראלי
הניסיון שלכם עם עירית רעננה בתחום השאטלים לעובדים הופסק, מה זה עשה לך כמנכ"ל?

מיקי שטיינר
לעובדים שלנו אין תחבורה ציבורית לכן הסכמנו לממן שאטלים מהרכבת לחצי שנה כך שהעובדים ייסעו חינם והעירייה כך נתנה גם נסיעה חינם לרכבת לתושבים, אך זה לא הצליח – נסעו 8 עובדים ביום טוב והחלטנו אחרי חצי שנה לא להמשיך עם זה. כיזם של סטרטאפים שלא עשו אקזיט, למדתי שחייבים להמשיך. מכאן המשכנו לניסוי בקר-פול, שגם לא הצליח בהתחלה בגלל התוכנה שבה השתמשנו וכעת אנו מנסים תוכנה אחרת. בדקתי עם עובדים שנסעו – התאמת הלו"ז בין הרכבת לשאטל גזלה שעה וחצי. הרעיון היה לוותר על אוטו אחד במשפחה. משהו שכן הצליח – הכנסנו תוכנית דיפרנציאלית להתחייבות על נסועה (מיילג'), כדי שלא 'ייסעו לבדוק כביש חדש במנרה' – ובעקבות זה נקבע גובה התשלום לעובד, כדי שתהיה לו או לה מוטיבציה להוריד את המיילג' לשנה.

בועז ישראלי

עוד קצת על זווית הראיה של המנכ"ל על השת"פ בתחום הקיימות – יואל, איך זה נראה מניסיונך עם ארבע עיריות שונות?

יואל פלשדו, מנכ"ל נשר
דיברת על שילוביות ובישראל המצאנו את הקיבוץ, אך תראו לאן הוא הגיע. ברמה הלאומית יש לנו ממשלות שחתמו שלום עם מצרים וירדן אך שת"פ אין – אולי יש לנו בעיה גנטית לשתף פעולה כי זה בכל הרמות? ברמה המוניציפאלית מסתכלים עלינו כחברה או כעל 'עטין' שאפשר לינוק ממנו או 'תתחפף מפה'. פריסת פעילות המפעלים של נשר נובעת בין היתר מההתמהמהות של הרשויות בסביבה בזמנו למתן אישורים לשידרוג המפעל (מהיבטים סביבתיים). לכן הוספנו עוד קו יצור ברמלה שם הרשויות היו זריזות וענייניות – רק לסבר את אוזניכם מפעל רמלה הוא מפעל הצמנט היחיד בעולם שקיבל פרס בנושא איכות סביבה בין 20 מפעלים בעולם שקיבלו פרס. אנו פועלים בתחום הסביבתי במרץ כבר 30 שנה אך המערכות הפוליטיות סביבנו משתנות. ברמלה יודעים שאנו מקיימים את המילה שלנו ופשוט מקיימים את החוק ופועלים קדימה בראיה ארוכת טווח – אנו לא מגדירים עצמנו ירוקים אלא חלק מהקהילה.
לעומת זאת, באזור חיפה הניסיון שלנו אחר – לא תמיד כשאתה מדבר עם אדם אתה יכול לחזות מה תהיה התוצאה. היום כולם רוצים ריאות ירוקות ותיירות, אך שרשרת המזון שלנו בנויה מעסקים, כי רובנו לא עובדים בתחום הציבורי וצריכים עדיין להתפרנס.
בבית שמש – פנינו למערכת העירונית ואמרנו לה – זה המקום שלנו בואו נשמר אותו. שיתוק פוליטי מוניציפלי מונע כל פעילות משותפת ואנו אכן מחפשים לעשות עם הקהיליות המקומיות.
לבנק יותר קל להיות ירוק אך להיות תעשייה כבדה ירוקה זה יותר קשה.
בטמרה אנו מנסים להיכנס לראש של הקהילה ולעזור להם בפרויקט מחזור, שהם רוצים לעשות,. קיבלנו הגדרה בנשר שמבחינת הגישה אנו מטפלים בנושא הקהילתי כמו שאנו מטפלים בצמנט – באותה מידה של רצינות וחשיבה עסקית.

מנהיגות עירונית משתפת: 'גדול מהחיים' מול 'יזם רגולטורי משלב'
בועז ישראלי
אילו דפוסי מנהיגות הם אפקטיביים במיוחד כדי לקדם שיתוף פעולה בין עיריות לעסקים בתחום הקיימות? האם דפוס המנהיג בעל החזון הסוחף, דפוס של המנהיג כיזם משלב או דפוס אחר.

מיטל להבי – ס' ר' עיריית ת"א
נושא עסקים ירוקים הונח לפיתחי כהזדמנות ועל קרקע בשלה, כי באגפים השונים נעשו עבודות רבות שלא היה מי שירים אותן להנחתה. ניסיתי לראות איך ליצור מועצה ירוקה של עסקים בתל אביב שלא תהיה עוד מועצה ירוקה של כנסים ואירועים. 80% מהכנסות העירייה באות מהעסקים ורמת פליטת גזי החממה של עסקי העיר גדלה ב-24% משנת 2000 כשהפליטה בשל תחבורה גדלה רק ב-11%, לכן הנושא הזה נחוץ וחיוני. השאלה איך כרשות מקומית אני יוצרת שת"פ מלבד מתן קנסות ו'מכות על הראש' עם המקל, שזה כוח שלא מחולל שינויים. אחד העקרונות בקיימות הוא דיאלוג ושיתוף פעולה, לכן ביקשנו מ'מעלה' להביא את כל העסקים על הסקטורים השונים שלהם בעיר. גם בתוך המערכת העירונית צריך להביא את כולם – יש אגף שפ"ע, רישוי עסקים, אגף איכות סביבה ועוד. איך עושים זאת? – מאירים פנס על חזון העיר לקיימות. אני ממונה על משאבי חינוך לגיל הרך ולא על תחבורה, אך הגיע ברי (מבנק הפועלים) עם יוזמה של הגעה ירוקה לעבודה ואני בתפקידי לא יכולה להניע שום דבר בתחבורה, אך מבינה שזו חובה לעיר שתהיה בה הגעה ירוקה של אלפי עובדים שמגיעים למתחם כמו רוטשילד או קריית עתידים. אני יכולה להעביר זאת לאדם המתאים בעירייה (משה טיומקין, ראש רשות התחבורה והחניה בעירייה) שאמנם ניסה זאת בעבר, אך בכל זאת השתכנע בזכות הנתונים שהציג לו ברי. הדבר הנכון לעשותו הוא לשים חברה עירונית על הפרויקט, ואת עצמי לשים מאחור.
בנושא של עסקים ירוקים יש מגוון תחומים: תחבורה, מחזור, מידע, בניה ירוקה – בכולם אני מחפשת מי השותפים שלי – ה'ביחד' מאוד חשוב, כי בפוליטיקה המלחמה היא על הקרדיט ולעיתים מאבדים בגללה את המטרה, וכשאני שמה את המטרה מול העיניים שמים את המלחמה בצד.

מהצלחה בנפרד להצלחה ביחד – הפרקטיקה של ניהול שינוי משותף

בועז ישראלי
עסקים ועיריות בנפרד נחלו כבר הצלחות בתחום הקיימות. איך פורצים את תקרת הזכוכית של ההצלחה בנפרד לעבר ההצלחה הראשונה ביחד?
מה הם עקרונות פרקטיים של שת"פ מוצלח? כיצד ניתן למקסם יתרונות יחסיים?

ברי בר אילן- מנהל אחריות תאגידית, בנק הפועלים
נקודת המוצא היא שהתרחש שינוי בעולם בקנה מידה אדיר ואני שמח להיות חלק מהחבורה הזו – אלפי אנשים שהם רשת חברתית – מיטל, ברוך והרבה אחרים שאיתם אפשר לשתף פעולה ולנסות לנהל שינוי, שזו הזדמנות אחת בקריירה. מול רשויות מקומיות יש לנו הזדמנות לייצר שת"פ. מעורבים כאן תהליכים של תעשייה וניהול ומיתוג ואסור להסתפק במילים.
יש מספר עקרונות שהקפדה עליהם מגדילה את סיכוי השת"פ להביא תוספת ערך, אזכיר רק ארבעה:
– בחירה בנושא שלא מטופל בצורה אפקטיבית ע"י גוף אחר
מדובר בפרויקטים שלא מתנהלים מעצמם במדינה – כמו מחזור פסולת אלקטרונית – כל מה שעשוי ממתכת – מאה אלף טון בשנה שרק 3 מתוכם נאספים ורובם נגנבים ולמדינה אין תוכנית מה לעשות עם זה. הדבר המרכזי הוא מיקום המיכלים לאיסוף הפסולת האלקטרונית, כי כיום הם בפאתי הערים וזה מקשה על האזרח. הראייה העסקית שלנו הובילה אותנו למתג את המיכלים במקום מרכזי וכמוצר שמעניין עיצובית וכן לחפש ספקים מתאימים ולאתר רשות מתאימה.
ניצול היתרון היחסי של כל אחד מן השותפים
למשל במקרה הנ"ל, חברנו ל'יוזמת האנרגיה הטובה' ויחד פנינו לעיריית נס ציונה. אנו ממקמים מיכלים, שבנויים נכון כדי לאפשר נוחות לאזרחים והבנק יספק את מימונם, אך מי שינהל את זה מול הספק היא העירייה. זה פיילוט במקום קטן ואם זה יצליח נעבור למקומות גדולים יותר כמו תל אביב.

דוגמא שנייה – התייעלות אנרגטית, שהוא הנושא הכי מבטיח – להוריד את הצריכה בבתים. אנו הגענו למסקנה שהטוב ביותר הוא לשלוח שני אנשי מקצוע לבית שיינקו את הפילטרים של המזגנים ומכשירי החשמל, יחליפו גומיות וכד' – זה חסכון של 4000 ש"ח לבית לשנה. פה מנצלים את הכוח האירגוני – פנינו לעובדים שלנו ואמרנו שנסבסד בשליש ושאלנו אם יזמינו בדיקה – 400 ענו שכן וזה אומר שאנו יכולים לפנות לחברה מסחרית ולהתחיל עם 2000 עובדים.

– התחברות ברמה האישית לאדם שמסוגל לקדם הנושא בכל אחד מהגופים המעורבים
לדוגמא, התחלנו עם ניסיון לעשות שאטלים לבנק עבור 5000 עובדים שמגיעים לת"א כל בוקר. זה נעשה עם עבודה מדויקת של חקר ביצועים כי הכול יקום וייפול על זמן המתנה, שחשבו שיהיה לא יותר משתי דקות. נפגשנו עם משה טיומקין בחיבורה של מיטל להבי ו'מעלה'. הצגנו לו תוכנית עסקית, שעליה להיות מנוהלת על ידי חברה עסקית עירונית ולא על ידי קואליציה של החברות.

יצירת 'באז' אצל בעלי עניין שמחולל אנרגיה מלמטה
למשל בתחום הבניה ירוקה – כדי לקדם את התחום הוצאנו שני מיליון שקל על מיצגי בניה ירוקה בשדרות רוטשילד בתל אביב – מוזיאון ברחוב בלי לשלם כסף לקהל הרחב, וזה עורר עניין רב. אני מקווה שהעירייה תאפשר ותעודד בנייה ירוקה.

שת"פ קריטי – כשהשת"פ הוא חלק משרשרת הייצור של המפעל

בועז ישראלי
מה ניתן ללמוד ממצבים שבהם השת"פ עם העירייה הופך להיות שלב חיוני בשרשרת היצור (לדוגמה מערכת הפיכת שפכים תעשייתיים למים לחקלאות)?

יוסי קרינמן – מנהל איכות סביבה, איכות ובטיחות, אינטל
שמים את האגו בצד. מהצד של הביזנס, כשאתה בא לרשות יש אינסוף בעלי עניין – רשות המים, העיר והמחוז ועוד, והביזנס צריך לעמוד בלוח זמנים. כדאי לנו לבנות מתקן טיפול בשפכים ולעמוד בתקנים של ועדת ענבר כך שיהיו לשפכים המטוהרים משתמשים וגם שיהיה win-win עם הרשות. זה התחיל בהורדות ידיים והמשיך בג'וינט ונצ'ר עם עוד תעשייה לידנו להעברת מים לחקלאים, אך פוחדים שיגידו 'אינטל הרגה את הציפורים' בגלל משהו שיקרה עם המים בקצה. בירושלים היוזמה של הקמת פארק הארזים התחילה במכון ירושלים עם כל בעלי העניין – שימוש נכון במים, שכיום הולכים לגיחון ליד נחל קטלב ויכולים להפוך לאגם נוי. מערכת היחסים צריכה להיות אישית והשיחה מקצועית ואמיתית. העסק יכול להביא הרבה ערך מוסף לרשויות, אך לשם כך יש צורך בפתיחות, לשים את האינטרסים על השולחן, להחנות את האגו במגרש החנייה, לראות בזה שליחות – ליצור משהו שתורם לסביבה ולא רק לביזנס. גם בין תעשיות יש שיתופי פעולה בתחום הקיימות – רה-יוז (re-use) למקום אחר כמו לנשר – יחסים עסקיים שגם חוסכים ומייעלים וגם מביאים בחשבון את הקיימות.

עסקים ורשויות משתפים פעולה – ומה תפקיד העמותות?

בועז ישראלי
אלו אתגרים מציב שיתוף הפעולה בין העיריות לעסקים בפני העמותות הסביבתיות. מהו התחום שבו תוספת הערך שלהם היא הגדולה ביותר? האם הן מסוגלות לעשות את המעבר הנדרש לשם כך?

עמית ברכה – מנכ"ל אדם טבע ודין
חלק גדול מהנושאים שעלו כאן החלו מחזון של עמותות ושל פעילי סביבה וגם מתוך ידע שהם הביאו איתם ועשייה בשטח שביקשה לסמן מטרה הרבה יותר רחוקה ובחלק מהמקרים הצליחה לקלוע למטרה ובחלקה היא רק בתחילת הדרך – כמו אנרגיות ירוקות, שימור אנרגיה, חוק אויר נקי שאנו דרשנו אותו כדי לעשות סדר כמו במדינות מתוקנות בעולם. העמותה גם מנסחת את החוק ובאה מתוך אינטרס טהור וחד חד ערכי – אך ורק אינטרס סביבתי. בנושא פסולת ומחזור אנו בשנים האחרונות בשת"פ עם מעלה וארגונים אחרים לשם קידום 'אפס פסולת' בקרב רשויות מקומיות ועסקים. המטרה היא להביא ידע שנצבר במקומות שונים והוא עדיין מאוד נקודתי. יחד עם מעלה אנו עובדים כדי להביא את הידע לפתחם. כשאתה מביא את הידע לרשויות המקומיות ועוזר להם לכתוב את המניואל (manual) הם יוכלו אולי לעשות את זה אצלם. הארגון הוא רגולטיבי – באמצעות חקיקה – בניה ירוקה, פסולת אורגנית, מחזור – העמותה ניסחה את הדברים ואחר כך היא כלב השמירה. בפסולת אלקטרונית הונחה הצעת חוק שקובעת יעדים ומה צריכים להיות הקשרים בין הגורמים השונים. פה עמותות נכנסות לתמונה ואנו כארגון מקצועי מבקשים לקדם מדיניות ורגולציה. שטחים פתוחים בשכונה צפופה כמו פלורנטין, שמיטל עזרה לקדם בזכות עתירה של התושבים (מיטל: גם לי היה יותר נוח שהם עתרו.) הפחתת פסולת ומחזור פסולת בתוך העסקים – לשם כך הוקמו פורומים על פי המגזרים העסקיים: פורום קמעונות ומזון, פורום אלקטרוניקה והכוונה שלא רק שהעסק יתנהל כמו שצריך אלא שהעסקים יעזרו גם לרשויות המקומיות.

ענת מוסנקו – מנהלת תחום אחריות סביבתית במעלה
אנו שומעים דוגמאות ושלבים שונים של שיתופי פעולה וזה מקום של התבגרות – גם של הרשות וגם של העסק וזו הייתה החוויה שלי גם בתל אביב. בעבר היו שני מסלולים מקבילים וכיום שני הצדדים, שלא זקוקים זה לזה, מתכנסים יחד ומנסים לחשוב יחד איך אפשר לשבור את תקרת הזכוכית ולצאת מהחצר הפנימית כדי לעשות משהו יותר גדול. אני מקווה שבעזרת פרקסיס נוכל לזקק את הדברים ולהתקדם מכאן.

שאלות מהמעגל השני

אשר לוי – יו"ר התאגדות חינוך מבוגרים בישראל
בתחום שאני עוסק בו יש עיסוק בנושא השילוביות בין עסקים לעירייה – דרך פרויקטים של 'עיר לומדת' שהמובילה בהם היא מודיעין אך גם כפר סבא וערים נוספות. בעבר בכובע אחר פיתחנו את 'מעברים' והתכנון היה שכל המעסיקים יביאו תוכנית חומש לגבי מה שיקרה אצלם ולאלו סוגי מקצועות הם יזדקקו, אך העניין התעכב כי לא הייתה להם תשובה בשבילנו, וחלק מהעסקים התחילו להכין את תוכנית החומש רק בעקבות הפניה שלנו. אני אומר את זה כנגד זה שיצאה כאן ביקורת על חלק מהעיריות.

גיל לבנה – ראש מועצת שוהם
הביקורת על רשויות וגם על עסקים היא במקומה, אך כשאנו חושבים על שת"פ שהוא מעבר לצביעת בתי קשישים (כי לרוב הפניות הם בתחומי הרווחה) – חשוב להיכנס לתכנון פיתוח בר קיימא, שבו יהיו שותפות כלל הקהילות כולל זו העסקית ולהוציא את התוכנית לפועל ביחד. השלטון המקומי משיק את התוכנית 'תו הסביבה' לרשויות מקומיות קטנות ובינוניות בתחום הפסולת, האנרגיה והמים. אני מאמין שהייעוץ שהרשויות יקבלו יעזור בתחום ויצירת תכנית אב לקיימות תסלול את הדרך לשיתופי פעולה פוריים בין עסקים לעיריות בעתיד.

ד"ר רוברטו דלה רוקה, מנהל איכות, שופרסל
הבעיה שלי היא שעומד בפתחנו חוק האריזות וחייבים כאן שיתוף פעולה, אך המאסה הקריטית של הרשויות לא פעילות בתחום הקיימות ולא מגיעות לכנסים וזה 80% מהרשויות וגם הממשלה – ציפיתי לראות כאן יותר נציגים משם. בשביל טנגו צריכים שניים ופה יש אחד וחצי. אך הייתי מקים ועדה מתמדת על נושאי קיימות עם נציגי יצרנים, משווקים, ממשלה שתעבוד בקביעות עם משהו ממוסד.

מיטל להבי – ס' ר' עיריית ת"א
בשיחה שלנו עם עסקים גילינו שתו ירוק יכול להיות פנטסטי לעסקים במיוחד עם אלו שעובדים בחו"ל ורוצים את ההכרה. במעגל צריך להכניס גם את הממשלה ואת האקדמיה, שאצלי היא שותפה תמיד, ולא תם עידן הצורך בארגונים ששמים לנו את הדגל. לא אוכל לעשות תו ירוק בלי גושפנקה של ארגון סביבה. השילוביות רק היא תוביל וחייבים לגרור לתוכה גם את הפחות דומיננטיים וזו המשימה הכי חשובה של המובילים. לדוגמה, אם גיל לבנה יכול לכלול גם את הישובים הצדדיים, שפחות עוסקים בקיימות, לתוך העניין.