סיכום מפגש עמיתים בנושא ניתוח מעגל חיי מוצר

המפגש נערך ב 24 ביוני, ב"פאב טמפו", והווה מפגש למידה ראשון שעסק בטכניקות להערכה וניתוח של כלל ההשפעות הסביבתיות של מוצרים והנגשת המידע הסביבתי: LCA- Life Cycle Assessment ו EPD-Environmental Product Declaration.

אורן אבראשי- מנהל חדשנות ואחריות תאגידית, טמפו
סיפר על השאלות שהביאו אותם לבחור בתהליך של ניתוח מעגל חיי מוצר ועל הגורמים השונים שעיצבו את ההחלטה ביניהם העובדה שתהליך דומה התקיים בפפסיקו והייניקין (אחד הבעלים של טמפו).
בטמפו החליטו על בחינת התהליך באחד מהמוצרים הנמכרים ביותר שלהם- בירה גולדסטאר והחלו בתהליך בליווי חברת הייעוץ שר ייעוץ והדרכה בע"מ. אורן איתגר את המשתתפים בשאלות כגון:

• איזו אריזה של בירה יותר ידידותית לסביבה (בקבוק חד פעמי? פחית? בקבוק רב פעמי?)
• איזה שלב במעגל חיי המוצר צורך הכי הרבה אנרגיה? (גידול שעורה? בישול? אריזה? הפצה? ועוד).

אחד הדברים החשובים זה להחליט על "גבולות גיזרה" לעריכת התהליך. בטמפו החליטו לבחון את מה שבתחום ההשפעה שלהם- גבולות המפעל (כלומר, לא כולל השימוש אצל הלקוחות).
אורן הציג במצגת את הניתוח בהיינקין ולאחר מכן את התוצאות בטמפו. LCA אותו ביצעו באמצעות פרמטרים לבחינה בהתאם לתכנת סימה פרו.
אורן הרחיב כי הניתוח לא כולל פרמטרים של מים בשל העובדה כי מים זה לא הפרמטר הכי חשוב בתהליך שלהם- בישראל שיעור השבת הקולחין הגבוה בעולם והעדיפו לנתח פרמטרים אחרים על פני מים.
ולתוצאות בטמפו-
האריזה הכי ידידותית לסביבה , לאחר ניתוח LCA הייתה הבקבוק החוזר (שיעור ההחזרה בישראל הוא 7-10 סבבים ועל פי זאת נעשה החישוב).
צריכת האנרגיה בשלבים השונים- מבחינת מדרך פחמני וצריכה אנרגיה:
גידול השעורה צורך הכי הרבה co2
שלב האריזה זה השלב שצורך את כמות האנרגיה הרבה ביותר
לצפייה במצגת לחצו כאן.

אוהד אגרנט- מנהל תחום סביבה ובטיחות, שר ייעוץ והדרכה בע"מ
מה המוטיבציה לעשות כזה תהליך?
בהרבה מקומות מתקדמים בעולם לפני שמכניסים אריזה או מוצר חדש עושים ניתוח חיי מוצר בכדי לדעת איפה להשקיע מאמצים ואיזה רכיב ספציפי זה מייצר .
התהליך מאפשר יצירת שפה משותפת לספקים ומשמש כלי לקבלת החלטות של תכנון מוצר (אם למשל זיהום האוויר מהותי אפשר מייד להתחיל לטפל).
בנוסף, זהו כלי לניהול שיח עם מחזיקי עניין.
בתהליך שעשו עם טמפו- בחרו ואפיינו את המוצר, הבירה, אח"כ בחרו את גבולות הגזרה כדי לראות איפה יש נתונים .
עשו סקר ספרות על ניתוח חיי מוצר, בדקו איזה חומרי גלם נכנסים למוצר ומה יוצא ממנו החוצה. יש המון מידע וצריך לדעת מה לזקק, להוציא ולנתח.
המטרה היא כלי לצמצום השפעות סביבתיות ולהציג אותו להנהלה.
אפשר לעשות תרחישים שונים, השוואות בין מוצרים שונים לכן בחברות גדולות בחול ניתוח חיי מוצר זה תהליך ולא פרויקט מתמשך אחד.
לצפייה במצגת- לחצו כאן.

עמית מרמור – סמנכ"ל איכות סביבה, נשר
מלט הוא המוצר הכי נצרך בעולם אחרי מים. מלט הוא מוצר אסטרטגי, חייבים אותו ומעודדים ייצור מקומי שלו מפני שלא רוצים להיות תלויים ביבוא.
אבן גיר – שורפים אותה בכבשן שורפים עם חומרים ממוחזרים מגיעים ל- 1500 מעלות וכך נוצר מוצר חדש- קלינקר.
הם ערכו ניתוח מעגל חיי מוצר (LCA) ו"תצהיר סביבתי" (EPD) לשלושה סוגי מלט בליווי חברת אסיף אסטרטגיות.

איך מכמתים השפעה של מלט על הסביבה?
תו ירוק של מכון התקנים מבוסס על אחוז קלינקר במלט.
EPD זה מעין תעודה על השלב הבא אחרי ניתוח מעגל חיי מוצר – מפרסמים ומקבלים תעודה רשמית ומוכרת המפרטת את כל ההשפעות המוסכמות ומוגדרות של המוצר הנבחר. בעולם לבניה ירוקה יש תקן LEED אמריקאי למוצרים שיש להם EPD.
לכל מוצר יש גבולות גזרה לדיווח- PRODUCT CATEGORY RULES וגבולות הגזרה בתעשייה של מלט הם: משלב כריית חומרי הגלם והחציבה, הדלק פטקוק, תוצר לוואי של תעשית הזיקוק שמביאים מבתי זיקוק בטקסס ואפילו הפליטות של האניה נכנסו לתהליך, דרך כל תהליכי הייצור ערבוב הזנה לכבשן טחינה עד שער המפעל. ההפצה לא נכנסה לניתוח.
מלט הוא הבסיס לבניה ירוקה, ברגע שמנגישים מידע לשרשרת מוצרי בניה יכולים לבוא לקוחות- יצרנים (למשל כמו תרמוקיר) ולהשתמש בנתונים של נשר לתמוך בשיווק הסביבתי של המוצרים שלהם.
לצפייה במצגת- לחצו כאן.