כנס מעלה 2009


בכנס מעלה 2009 לאחריות תאגידית נכחו למעלה מ- 700 משתתפים, ראשי החברות המובילות במשק, בכירי ממשל וגופי ציבור, ראשי ארגוני חברה וסביבה, חברי הנהלות, מנהלי אחריות תאגידית ויועצים עסקיים וחברתיים.
נושא הכנס "היעדים הלאומיים של עסקים בישראל", ובמסגרתו דנו בכירי המשק הממשל וארגוני החברה בנושאים בשאלות:
איך מעסיקים אוכלוסיות מגוונות יותר?
כיצד עסקים משפיעים על בריאות הצרכנים?
איך יוצרים רגולציה עצמית אמינה?
האם פסולת יכולה להיות משאב עסקי?
מה יכולים עסקים לתרום לשיפור החינוך בישראל?
איפה העסקים הגדולים יכולים להעצים את הקטנים?
איך משפעים עסקים בישראל על ההתחממות הגלובלית?
לדף עמדה מלא בנושא היעדים הלאומיים- לחץ כאן.

אות מעלה 2009 הוענק בכנס ל-16 חברות שפירסמו דוחות אחריות תאגידית לשנים 2007-2009.

צבי זיו, יו"ר מעלה ומנכ"ל בנק הפועלים, אשר פתח את הכנס, קרא לעסקים בישראל, לאמץ את האחריות החברתית, כמרכיב קבוע של ליבת העסקים שלהם, ובמסגרת זו לשלב בה, את היעדים הלאומיים המוסכמים, שיובילו את מדינת ישראל לעתיד טוב יותר: "אני ממליץ לכל מנכ"ל לעשות מילואים במגזר הציבורי כחלק אינטגרלי של ניהול הקריירה שלו".

מומו מהדב, מנכ"ל מעלה, הציג את הנושא המרכזי של הכנס "היעדים הלאומיים של עסקים בישראל". למצגת המלאה- לחץ כאן.

שר האוצר, יובל שטייניץ התייחס לשילוב הכוחות בין המגזר העסקי והממשלה: "חברה שדואגת לסביבה ומקיימת יחסים הוגנים עם הסביבה זוכה להכרת תודה. אם החינוך טוב יותר והבריאות טובה יותר – בטווח הארוך גם החברה והעולם העסקי נהנים מהפירות".

יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים: " קפיצת המדרגה בתרומת התאגידים לחברה תתרחש כאשר התאגידים יפנימו את נושא האחריות התאגידית כחלק מהתפיסה האסטרטגית-עסקית שלהם" .

בפתיחת פאנל "ישראל בלי פסולת| ניהול פסולת כמשאב עסקי" הפסולת הוצג סרטון "פסולת = מזון" ואחריו התנהל דיון תלת-מגזרי בנושא פסולת וחוק האריזות:
עו"ד ציפי איסר איסק מנכ"ל אדם טבע ודין אמרה: "זה כלכלי להתנהל בצורה סביבתית. רווחיות מקיימת…. 15% מהפסולת הולך למיחזור והיתר להטמנה. בסקר שנערך לאחרונה 78% מהצרכנים אמרו שיעדיפו אריזות גדולות שיותר ידידותיות לסביבה".
גדי לסין, נשיא שטראוס גרופ ויו"ר איגוד תעשיות המזון: "אין סתירה בין הפעילויות לשמירה על הסביבה לבין הצלחה עסקית. זה הכל עניין של חינוך, ואחר-כך רגולציה ולהעתיק מחו"ל מודלים שעובדים".
גלית כהן, ראש אגף מדיניות סביבתית במשרד להגנת הסביבה הציגה את יוזמת המשרד לעידוד יצור וצריכה בני קיימא, בה ינסו, בין היתר, לתמרץ עסקים לייצור מקיים יותר.

מוטי קרן, יו"ר ומנכ"ל יוניליוור ישראל, דיבר על השפעת עסקים על בריאות צרכנים: "תעשיית המזון עושה רגולציה עצמית. המטרה היא לתת לצרכן לבחור מה הוא אוכל גם בלי תואר בתזונה. יוניליוור הצטרפה ליוזמת Choices הבינלאומית לפני 5 שנים. ביוזמה זו חברים 140 חברות גלובליות, במטרה לסייע לצרכן בבחירה קלה של מוצרים בריאים לצד עידוד התעשייה לשיפור מוצרים קיימים ופיתוח מוצרים בעלי פרופיל בריא. למצגת לחץ כאן

לקראת פאנל מעגל התעסוקה| קידום העסקת אוכלוסיות מגוונות הוצגו תוצאות הצבעת קהל שנערכה בהפסקת הבוקר, באדיבות פרטנר: 84% – כן למדוד ולדווח, 23% – כן למדוד ולא לדווח. 7% – לא למדוד ולא לדווח.

הדיון בהנחיית פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל תב"ת, ציין כי מפת הפערים בישראל מבחינת שכר תחמיר עם השנים. בהמשך לסקר תעסוקה שנערך ע"י תב"ת בשיתוף מעלה ציין כי: "מעל 75% מחברות עמיתי מעלה שהשתתפו בסקר מעסיקות אוכלוסיות מגוונות, אולם רובם מתקשים ביישום מדיניות כזו בחברתם בשל חוסר בכלי מדידה ודיווח". בהמשך הדיון אמר איקה אברנבאל, סמנכ"ל משאבי אנוש טבע: "200 מתוך 1,000 עובדים שגייסנו לאחרונה זו אוכלוסיה מגוונת. מצאנו שהאוכלוסיה האתיופית בעלת מוטיבציה גבוה לעבודה ויעילות ונאמנות למקום העבודה. אין היום גוף ממשלתי בישראל שיודע למצוא עובדים מגוונים ורק העמותות עוסקות בכך".
דר' אינאס סעיד מנכ"ל גליל סופטוור התייחס להעסקת אוכלוסיה הערבית ואמר : "יש כיום 2,500 מהנדסים ערבים, שרק 400 מתוכם מועסקים בהיי טק הישראלי". בגליל סופטוור יש 70 מהנדסים, רובם ערבים, והעסקתם באאוטסורסינג חוסכת לחברות 30% מעלויות העבודה".
ד"ר קרנית פלוג מנהלת מחלקת המחקר , בנק ישראל אמרה כי התוצר לנפש בישראל נמוך ב-20% מאירופה בגלל שיעור ההשתתפות הנמוך בתעסוקה של ערבים וחרדים. קרנית הציגה נתונים נוספים לגבי פילוחי העסקה.

השר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן: "אחוז הערבים והיהודים המועסקים הוא אותו אחוז – רק ההבדל הוא בתפקידים ובשכר. חייבים לשנות את המבנה התעסוקתי של גברים ערבים – שיהיה מועסקים בתפקידים אחרים".

בשיח ממשל תאגידי | רגולציה עצמית כבסיס לאמון ציבורי השתתפו גליה מאור, מנכ"ל ראשי לאומי ויגאל גוזמן, יו"ר לשכת רואי החשבון והאקזקיוטיבה זיו האפט BDO" . גליה מאור מנכ"ל לאומי ראשי: "המשבר פגע באמון הציבור במגזר העסקי . עלינו לפעול לשיקום והשבת האמון, בראש ובראשונה ע"י הדגשת המסר של אחריות. מחקר של חברת המחקר מקינזי משנת 2008 מראה שממשל תאגידי תורם לשורה התחתונה".

מליאת הבוקר נסגרה בטקס חגיגי להענקת אות מעלה ל-16 חברות שהוציאו דוחות אחריות תאגידית לשנית 2007-2009. הטקס נערך בהנחיית טליה אהרוני, מייסדת מעלה. את מקבלי האות בירכה רעיה שטראוס בן דרור, שהיתה הראשונה להכיר בחשיבות הוצאת דוח אחריות תאגידית, עוד בשנת 2002.

החברות מקבלות עוד אות מעלה לפי סדר א"ב הן: אגד, אינטל ישראל, בנק דיסקונט, בנק הפועלים, דלתא גליל-תעשיות, כרמל אולפינים, לאומי, מוטורולה ישראל, נשר, סלקום, פרטנר תקשורת, קום-איל-פו, קבוצת ברן, קבוצת חנן מור, רפאל, שטראוס גרופ.

לאחר ארוחת הצהריים הופנו אורחי הכנס להשתתף באחד מתוך ששת מושבי הצהריים המקבילים:
הכל חינוך| מעורבות עסקים בשיפור החינוך בישראל
סיכום מושב חדשנות וקיימות| סדנא מונחית על ידי SIT ואסיף אסטרטגיות
העצמת עסקים קטנים ובינוניים בשיתוף עם ציונות 2000 | דיון מונחה
מודלים חדשים בהשקעה בקהילה ושיתופי פעולה
סיכום מושב היערכות עסקים לועידת קופנהגן ותוצאותיה| שיח מומחים
עסקים ותקשורת| שיחה על אחריות