השוואת מדדי SRI בראיה עולמית

השוואת מדדי SRI בראיה עולמית
מאת: מערכת האתר | 11/10/2008

1. קריטריונים נמדדים
דירוג מעלה (מדד ישראלי) :

אתיקה בעסקים – קיום קוד אתי, קיום תוכנית אתיקה ארגונית.
זכויות אדם וסביבת עבודה – קיום של סביבת עבודה הוגנת ומתקדמת השומרת על זכויות העובד בתור אדם.
מעורבות בקהילה– גובה התרומה של התאגיד יחסית להכנסותיו, קיום מדיניות כתובה לגבי מעורבות הארגון בקהילה, מידת התנדבות עובדי הארגון.
איכות הסביבה ( שאלון שונה לכל תאגיד על פי מידת השפעתו על הסביבה) – קיום מדיניות סביבתית, מידת יישומו והטמעתו בארגון וביצועים סביבתיים.
ממשל תאגידי – הרכב ועבודת הדירקטוריון ומידת מעורבותו בניהול המדיניות החברתית- סביבתית של הארגון.

DJSI (מדד אמריקאי) :
כלכלי- ממשל תאגידי, ניהול סיכונים ומשברים ומלחמה בשחיתות ושוחד.
סביבתי- ביצועים סביבתיים, דיווח סביבתי.
חברתי- זכויות עובדים,ניהול ופיתוח כוח האדם של החברה,פיתוח מצוינות, מדיניות לגבי מעורבות הארגון בקהילה, גובה תרומות ודיווח חברתי.

FTSE4GOOD (מדד אירופאי) :
סביבה- ( שאלון שונה לכל תאגיד על פי מידת השפעתו על הסביבה)- קיום מדיניות סביבתית כתובה, מערכות ניהול סביבתי ודיווח על פי פרמטרים סביבתיים.
חברתי- מעורבות בקהילה- קוד אתי, קיום מדיניות חברתית לארגון, ניהול ופיתוח כוח האדם של הארגון, ביצוע פעולות בשטח (תרומות, מינוי איש מקצוע ייעודי לנושא מעורבות בקהילה וכו').
זכויות אדם – (הפרק מחולק לתת פרמטרים על פי המדינות בהם פעיל התאגיד), קיום מדיניות לארגון בנוגע לזכויות אדם, אחריות מועצת המנהלים לנושא זכויות האדם, הטמעות המדיניות בארגון תוך התייעצות עם בעלי העניין של הארגון, הערכת תוצאות פעולות הארגון, ופרסום המדיניות והמאמצים ליישומה.
מעורבות אצל ספקי הארגון- קיום מדיניות לגבי זכויות אדם ועובדים גם בהקשר של ספקים עימם יש לארגון קשר ישיר, בחינת פיזית של תנאי העבודה אצל הספק על ידי בא כוחו של הארגון, אחראיות לביצוע המדיניות של איש הנהלה בכירה, הכשרת כוח אדם לעסוק בנושא ודיווח הן על המדיניות והן על המנגנונים לפיקוח על יישום המדיניות.
ביעור שחיתות ושוחד- מדיניות הצהרתית לגבי מניעת שוחד בארגון, מערכת אכיפה של המדיניות בארגון ודיווח.
gsri

מדד קצת שונה הינו מדד הBITC , אשר מתודולוגית הדירוג שלו מורכבת בצורה שונה מהדירוגים האחרים :
BITC (מדד בריטי):
מנהיגות בתחום אחריות תאגידית,
קיום אסטרטגיה ומדיניות בתחום,
ניהול משאבי אנוש,
הקצאת משאבים לנושאי אחראיות תאגידית
תהליכים מובנים לפעולת התאגיד,
שביעות רצון השותפים לעשייה החברתית- סביבתית,
שביעות רצון עובדים לגבי העשייה בתחום,
מידת השפעת פעולות הארגון על החברה ,
תוצאות עסקיות כתוצאה מפעילות באחריות תאגידית.

2. מבנה מסחרי:
מעלה, DJSI וFTSE הינם מדדים נסחרים רשמית בבורסאות שונות BITC הינו מדד לא סחיר.

דירוג מעלה – בדירוג קיימות 3 קבוצות של ארגונים- פלטינה, זהב וכסף. על פי סדר יורד. 10 החברות הראשונות בדירוג נכנסת לרשימת הפלטינה, 10 הבאות לרשימת הזהב והשאר לכסף. אין דירוג בתוך הקבוצות עצמן.
מתוך דירוג מעלה נאגד מדד מעלה המכיל את 20 החברות הסחירות הממוקמות במקום הגבוה ביותר בדירוג אשר עוברות את תנאי הסף להשתתפות. במדד מעלה כל חברה מקבלת משקל על פי שווי שוק של החברה עד למקסימום אחזקה של 6% לחברה במדד.
DJSI – מדד נסחר בארה"ב מכיל חברות הנסחרות בארה"ב, ישנה קטגוריה של "חברה מובילה בתחום " . המשקל של כל מניה באינדקס נקבע על פי שווי שוק שלה. נכון לסוף שנת 2006 שווי נכסים מנוהלים של 5 מיליארד דולר.
FTSE – מדד נסחר באירופה מכיל חברות גלובליות , הדירוג עובד על בסיס סף כניסה ללא דירוג פנימי המשקל של כל מניה באינדקס נקבע על פי שווי שוק שלה.
BITC – ארבע קבוצות של חברות פלטינה זהב כסף וברונזה. זהו מדד שאיננו סחיר ומשמש רק ככלי אנליטי.

3. קריטריונים להשתתפות
מעלה -סחירות במדד ת"א 100 או עם מחזור מעל 100 מיליון דולר בשנתון D&B ו/או השתתפות בדירוג לאורך השנים. סה"כ כ- 280 חברות מועמדות.
DJSI – הכניסה ל-Dow Jones Global Index חולקה ל 58 סקטורים. במדד נלקחים 10% מהציונים הגבוהים בכל סקטור ((Best in class approach. סה"כ כל 2500 החברות הגדולות יכולות להשתתף בהתאם למיקומם בסקטור הרלבנטי שלהם.
FTSE – השתתפות ב FTSE all share Index או FTSE development Index , ישנה פסילה אוטומטית של חברות אשר עוסקות בתעשיית הטבק, ייצור רכיבים למערכות נשק גרעיני, קשר לתחנות כוח גרעיני, או הפקה או עיבוד של אורניום. סה"כ 683 חברות אשר עומדות בתנאי הסף.

4. נושאים נוספים
FTSE – מוביל מהלך בוא יוסף קריטריון של מאבק התאגיד בהתחממות גלובלית החל משנת 2009.