התחממות גלובלית – מה ההשלכות לעסקים בישראל

בדצמבר 2009 בקופנהגן דנמרק, צפוי להתגבש הסכם עולמי חדש שיקבע הסדרים והתחייבויות של המדינות להפחתת פליטות גזי החממה מתחומן. הסכם זה ייכנס לתוקפו עם פקיעת פרוטוקול קיוטו, בשנת 2012.
להסכם העולמי המתגבש צפויות להיות השלכות נרחבות על המערכת הכלכלית העולמית בכלל והישראלית בפרט. מדינת ישראל שנהנתה עד היום מהגדרה של מדינה מתפתחת ולא נדרשה להפחתות בפליטות, תידרש ככל הנראה לקבוע יעדים להפחתות בתחומה ולא מן הנמנע כי יעדים אלו יושתו גם על המגזר העסקי.
מאת: ענת מוסנקו, מנהלת תחום אחריות סביבתית, מעלה

רקע
משבר האקלים, אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי, הינו אחד האתגרים הסביבתיים הגדולים ביותר של זמנינו.
מאז 1900 ישנה עלייה מתמדת בפליטות גזי החממה לאוויר כשהעיקרי בניהם הינו פחמן דו חמצני, CO2. עלייה בפליטת גזי החממה מאיצה את תהליך ההתחממות הגלובאלית.
הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם, קבע שההתחממות הגלובאלית מואצת בשל פעילות המין האנושי, בעיקר בשל שחרור גזי חממה לאוויר בעת שריפת דלקים מחצביים לצורך הפקת אנרגיה.
ההשלכות של שינויי האקלים על המערכת האקולוגית ועל האדם הן רבות ובניהן ריבוי אירועי מזג אוויר קיצוניים, המסת קרחונים, עליית פני הים, שיטפונות, בצורות, הפצת מחלות וכיו"ב.

ההקשר העסקי
השלכות שינויי האקלים לא יפסחו על המגזר העסקי, אלו עשויים להשפיע על זמינות חומרי הגלם ומחירם, עלייה במחירי אנרגיה, שיקומים של תשתיות, עלייה במחירי פרמיות ביטוח ועוד. בנוסף, העסקים עשויים לעמוד בפני רגולציה משתנה הכוללת הגבלות על פליטות, מיסוי פחמן, תקנים מחמירים וכיו"ב.
יחד עם זאת, במציאות כלכלית של "משבר כפול"- משבר כלכלי ומשבר האקלים האתגר מזמן לצידו הזדמנויות רבות. ממשלות המערב רואות בכלכלה הירוקה כלי ליציאה מהמשבר הכלכלי, מנהלים בכירים בעולם רואים במשבר הכפול לצד הזדמנויות לחסכון והתייעלות אנרגטית הזדמנויות ליוזמות, מוצרים, שירותים וטכנולוגיות חדשות.

ועידת העסקים מאי 2009- "לקראת קופנהגן"
בסוף מאי התקיימה בקופנהגן ועידת עסקים בינ"ל בהשתתפות כ 700 מנהלים בכירים, מדינאים, אנשי אקדמיה ומדע. אל גור בנאומו בוועידה תיאר מציאות כלכלית משתנה בה יש לקחת בחשבון עלויות חיצוניות של זיהום, התחממות גלובאלית ועוד, ויצא בקריאה למגזר העסקי להתאגד ולהפעיל לחץ על ממשלות להסדרת הנושא ולרגולציה ברורה ומחמירה.
נציגי העסקים הציגו את יכולתם ונכונותם לתרום למאבק בהתחממות הגלובאלית ע"י יזמות, מודלים עסקיים חדשים, שיתופי פעולה ופיתוח טכנולוגיות שונות.
הועידה נחתמה ב"קריאת קופנהגן של המגזר העסקי" שביטאה דאגה ממשבר האקלים, הביעה נכונות לתמוך בממשלות השונות בקביעת רגולציה שתסדיר את הנושא ואף תחייב אותם בהפחתות.

היערכות בישראל
עוד בטרם ישנה חובה בינלאומית, ישנן מספר יוזמות במישור הלאומי לפעילות בנושא, בניהן הצעת חוק להפחתת פליטות גזי חממה בישראל, הקובעת יעדי הפחתה מחייבים העולים בקנה אחד עם המגמות הבינ"ל, וחוק אוויר נקי שאמנם לא מתייחס ישירות לנושא האקלים אולם קובע את חובתה של מדינת ישראל לגבש תכנית רב שנתית לצמצום זיהום האוויר.
במישור הבינלאומי- ישנה הסכמה כי לא ניתן להמשיך במגמת "עסקים כרגיל" וכי ככל הנראה ישראל תחויב לקבוע יעדים ואף לבצע פעולות להפחתה.
לצורך כך, ביוני 2009 התקבלה החלטה להקמת ועדת מנכ"לים בראשות המשרד להגנת הסביבה, לגיבוש תכנית לאומית הכוללת מתווה פעילות להיערכות והסתגלות מדינת ישראל לשינויי האקלים ונקיטת אמצעים להפחתת פליטות גזי חממה.

לסיכום
מדינת ישראל מצויה כיום בעיצומם של הליכים להצטרפות ל OECD , הארגון הכלכלי לשיתוף ופיתוח. כניסתה ל"מועדון היוקרה" יחד עם מגמות בינלאומיות בנושא שינויי האקלים עתיד לשנות את הסביבה העסקית בישראל. עסקים שיכירו את התחזיות, את הרגולציה הבינ"ל והמקומית ואת ההיערכות של העסקים בעולם, ידעו לזהות את ההזדמנויות ויתחילו לבצע פעולות למדידה והפחתת פליטות, יכינו עצמם טוב יותר לרגולציה עתידית ולשוק כלכלי שעשוי להיות מבוסס על כלכלה "מעוטת פחמן".